שריון

יש להוסיף לדף זה את הערך: שִׁרְיוּן.

שִׁרְיוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שריון
הגייה^*	shiryon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטְלוֹן
נטיות	ר׳ שִׁרְיוֹנִים גם שִׁרְיוֹנוֹת; שִׁרְיוֹן־, ר׳ שִׁרְיוֹנֵי־ או שִׁרְיוֹנוֹת־

שריון חזה וקסדה.

סרטן, בעל־חיים בעל שריון.

לבוש קשיח, בעיקר ממתכת, שלוחמים נהגו ללבוש בעבר בקרבות כדי להגן על גופן מפגיעת כלי־נשק.
- ”וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן, חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת.“ (שמואל א׳ יז, פסוק ה)
- ברומא העתיקה השתמשו בשריון במלחמה.
מעטפת כלי רכב קרביים, עשויה פלדה וחומרים אחרים ועשויה להגן על יושבי הרכב מפני קליעים.
חלק חיצוני קשיח בגופו של בעל־חיים המגן על הגוף הרך אותו הוא מסתיר.
- כאשר צבים מפוחדים, הם נוהגים להתחבא בשריונם.

הצמד שריון וכובע מופיעים במקרא מספר פעמים. בספר ישעיה בתצורת "שִׁרְיָן" (כנראה, בהשפעת הגייה פרסית) - ”וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ.“ (ישעיהו נט, פסוק יז)
בספר ירמיהו "סִרְיֹן" (כנראה בהשפעת הגייה יוונית) - ”אִסְרוּ הַסּוּסִים, וַעֲלוּ הַפָּרָשִׁים, וְהִתְיַצְּבוּ, בְּכוֹבָעִים; מִרְקוּ, הָרְמָחִים, לִבְשׁוּ, הַסִּרְיֹנֹת.“ (ירמיהו מו, פסוק ד)
אכדית, סארי-יאם,סירייאם sari(y)am, sir(i)am במשמעות - מעיל עור, לעיתים מחוזק ברצועות מתכת.
אוגריתית, הגייה -שְׁרין ṯryn . ובכתב, בארכיון אבלה נמצאה המילה בצורת - אשֹראֲנו asaranu
חורית, שֳׁארִיאֲנִי šariyanni בהוראת - שריון חזה
חיתית, שארייני -šariyani חולצת מגן
מצרית קדומה שריאָּנה s̀iryāna שריון גוף ^[1].

ערך בוויקיפדיה: שריון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שריונים

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 921 : ṯryn