השתרר
הִשְֹתָּרֵר עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | השתרר |
שורש וגזרה | ש־ר־ר |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא נעשה שר בכוח.
- בהשאלה: תופעה שהשתלטה, מצב שהשתנה בצורה מוחלטת.
- שקט השתרר באולם עם כניסת האדמו"ר.
- המורה דפקה על השולחן, ומייד השתררה דממה מוחלטת.
גיזרון עריכה
מלשון שררה.