סַפִּירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* sapir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ סַפִּירִים
אבני החשֶׁן
ראובן
אֹדֶם
שמעון
פִּטְדָה
לוי
בָּרְקַת
יהודה
נֹפֶךְ
יששכר
סַפִּיר
זבולון
יָהֲלֹם
דן
לֶשֶׁם
נפתלי
שְׁבוֹ
גד
אַחְלָמָה
אשר
תַּרְשִׁישׁ
יוסף
שֹׁהַם
בנימין
יָשְׁפֵה
 
אבן ספיר
  1. אבן חן שצבעה כחול כהה, אחד ממיני הקורונדום.
    • ”וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר.“ (שמות כד, פסוק י)
    • ”וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי – נֹפֶךְ, סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.“ (שמות כח, פסוק יח)
    • ”וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה.“ (יחזקאל א, פסוק כו)
    • ”יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.“ (שיר השירים ה, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • מסנסקריט: śanipriya) शनिप्रिय) – יקר לשבתאי

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ספיר

סָפִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספיר
הגייה* safir
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ סְפִירָה
  1. בר מנייה, שניתן לספור אותו.
  2. שאפשר לכתוב אותו בספרות.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.