חֹסֶן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוסן
הגייה* khosen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ן א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אין נס׳ חֹסְנוֹ חוֹסְנָהּ
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] מצבור גדול בעל ערך כספי או אינטלקטואלי רב.
    • ”בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.“ (משלי טו, פסוק ו)
    • ”וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ.“ (ישעיהו לג, פסוק ו)
    • ”כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].“ (משלי כז, פסוק כד)
    • ”קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ.“ (יחזקאל כב, פסוק כה)
  2. לשון המקרא עוצמה, כוח, חוזק; כושר התנגדות, ביצורים.
    • ” וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה.“ (ירמיהו כ, פסוק ה) [אולי שייך להגדרה 1, ראו מידע נוסף להלן]

גיזרון

עריכה
  • מן ח-ס-ן שמשמעו הבסיסי 'חזק' (כמו חָסוֹן 'חזק': ”וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים“ (עמוס ב, פסוק ט), וגם עברית חדשה חיסון), משם גם חֹסֶן 'דברים שמחזיקים, מצבור בעל ערך רב', בדומה למילים החזיק והחזקה מן ח-ז-ק ('החזקת מוצרי החלב' וכד').

מידע נוסף

עריכה
  • המילה חוסן בפסוק ”וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת“ (ירמיהו כ, פסוק ה) בדרך כלל מתפרשת 'אוצר, עושר, מצבור בעל ערך רב', כמו תרגום יונתן ”וְאַתֵין יָת כָל עוֹתַר קַרתַא הָדָא“ (יונתן על ירמיהו כפסוק ה): ארמית עוֹתַר = עוברית עושׁר[1] (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ). אך לפעמים חוסן מתפרשת 'כוח, חוזק, עוצמה', לפי המשמע הבסיסי של השורש, בעקבות תרגום השבעים שמתרגם את תיבת 'חוסן' ליוונית בהגיית חִיס ischus) ἰσχύς) בהוראת 'כוח':[2] ”καὶ δώσω τὴν πᾶσαν ἰσχὺν τῆς πόλεως ταύτης“ (ירמיהו כ, פסוק ה).[3]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  • סיווג קונקורדנציוני: S 2633TWOT 703aGK 2890

חֹסֶן ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוסן
הגייה* khosen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ן א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. לשון חז"ל סיבים של צמח המשמשים להכנת פתילות למאור.

גזרון

עריכה
  • התלמוד קושר לשורש חסון, בזיהוי החוסן דעה אחת שזהו סיבי פשתן דקים ומנופצים (נעורת) דעה שניה סותרת זאת מן הפסוק ”וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת“ (ישעיהו א, פסוק לא) שמראה כי המונחים הפכיים ולא זהים ולכן טוען שזהו פשתן גולמי וקשה פני הניפוץ.

ראו גם

עריכה

חִסֵּן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חיסן
שורש וגזרה ח־ס־ן א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. (אימונולוגיה) סיפק רפואה מונעת באמצעות תכשיר רפואי.
  2. בהשאלה מן (1): הכין או חיזק מנטלית.

גיזרון

עריכה
  • מן חָסֹן (חזק) וחֹסֶן (כוח).[סמ׳ 1] במילון מונחי הרפואה (תרצ"ט) הופיעה הביטוי "חַסֵּן נֶגֶד" כתרגום ל-vaccinate, immunize.[סמ׳ 2]

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

הערות שוליים

עריכה


השורש חסן א

השורש ח־ס־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־ס־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָסַן חוֹסֵן יַחֲסֹן חֲסֹן לַחֲסֹן
נִפְעַל נֶחֱסַן נֶחֱסָן יֵחָסֵן הֵחָזסֵן לְהֵחָסֵן
הִפְעִיל הֶחֱסִין מַחֲסִין יַחֲסִין הַחֲסֵן לְהַחֲסִין
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל חִסֵּן מְחַסֵּן יְחַסֵּן חַסֵּן לְחַסֵּן חִסּוּן
פֻּעַל חֻסַּן מְחֻסָּן יְחֻסַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַסֵּן מִתְחַסֵּן יִתְחַסֵּן הִתְחַסֵּן לְהִתְחַסֵּן

חֻסַּן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חוסן
שורש וגזרה ח־ס־ן א, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. (אימונולוגיה) קיבל רפואה מונעת באמצעות תכשיר רפואי (חיסון).
  2. בהשאלה מן (1): הוכן או חוזק מנטלית.

גזרון

עריכה

תרגום

עריכה

הערות שוליים

עריכה
השורש חסן א

השורש ח־ס־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ח־ס־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָסַן חוֹסֵן יַחֲסֹן חֲסֹן לַחֲסֹן
נִפְעַל נֶחֱסַן נֶחֱסָן יֵחָסֵן הֵחָזסֵן לְהֵחָסֵן
הִפְעִיל הֶחֱסִין מַחֲסִין יַחֲסִין הַחֲסֵן לְהַחֲסִין
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל חִסֵּן מְחַסֵּן יְחַסֵּן חַסֵּן לְחַסֵּן חִסּוּן
פֻּעַל חֻסַּן מְחֻסָּן יְחֻסַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַסֵּן מִתְחַסֵּן יִתְחַסֵּן הִתְחַסֵּן לְהִתְחַסֵּן