חסן
חֹסֶן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוסן |
הגייה* | khosen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ס־ן א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אין נס׳ חֹסְנוֹ חוֹסְנָהּ |
- לשון המקרא [לא בשימוש] מצבור גדול בעל ערך כספי או אינטלקטואלי רב.
- ”בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת.“ (משלי טו, פסוק ו)
- ”וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ.“ (ישעיהו לג, פסוק ו)
- ”כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].“ (משלי כז, פסוק כד)
- ”קֶשֶׁר נְבִיאֶיהָ בְּתוֹכָהּ כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף נֶפֶשׁ אָכָלוּ חֹסֶן וִיקָר יִקָּחוּ אַלְמְנוֹתֶיהָ הִרְבּוּ בְתוֹכָהּ.“ (יחזקאל כב, פסוק כה)
- לשון המקרא עוצמה, כוח, חוזק; כושר התנגדות, ביצורים.
גיזרון
עריכה- מן ח-ס-ן שמשמעו הבסיסי 'חזק' (כמו חָסוֹן 'חזק': ”וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים“ (עמוס ב, פסוק ט), וגם עברית חדשה חיסון), משם גם חֹסֶן 'דברים שמחזיקים, מצבור בעל ערך רב', בדומה למילים החזיק והחזקה מן ח-ז-ק ('החזקת מוצרי החלב' וכד').
מידע נוסף
עריכה- המילה חוסן בפסוק ”וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת“ (ירמיהו כ, פסוק ה) בדרך כלל מתפרשת 'אוצר, עושר, מצבור בעל ערך רב', כמו תרגום יונתן ”וְאַתֵין יָת כָל עוֹתַר קַרתַא הָדָא“ (יונתן על ירמיהו כ – פסוק ה): ארמית עוֹתַר = עוברית עושׁר[1] (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ). אך לפעמים חוסן מתפרשת 'כוח, חוזק, עוצמה', לפי המשמע הבסיסי של השורש, בעקבות תרגום השבעים שמתרגם את תיבת 'חוסן' ליוונית בהגיית חִיס ischus) ἰσχύς) בהוראת 'כוח':[2] ”καὶ δώσω τὴν πᾶσαν ἰσχὺν τῆς πόλεως ταύτης“ (ירמיהו כ, פסוק ה).[3]
צירופים
עריכה- לא לְעוֹלָם חֹסֶן (1)
- חסן מנטלי (2)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סיווג קונקורדנציוני: S 2633TWOT 703aGK 2890
חֹסֶן ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוסן |
הגייה* | khosen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ס־ן א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון חז"ל סיבים של צמח המשמשים להכנת פתילות למאור.
- ”ולא בחוסן ולא בכלך“ (משנה, מסכת שבת – פרק ב, משנה א)
גזרון
עריכה- התלמוד קושר לשורש חסון, בזיהוי החוסן דעה אחת שזהו סיבי פשתן דקים ומנופצים (נעורת) דעה שניה סותרת זאת מן הפסוק ”וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת“ (ישעיהו א, פסוק לא) שמראה כי המונחים הפכיים ולא זהים ולכן טוען שזהו פשתן גולמי וקשה פני הניפוץ.
ראו גם
עריכהחִסֵּן
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חיסן |
שורש וגזרה | ח־ס־ן א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- (אימונולוגיה) סיפק רפואה מונעת באמצעות תכשיר רפואי.
- בהשאלה מן (1): הכין או חיזק מנטלית.
גיזרון
עריכה- מן חָסֹן (חזק) וחֹסֶן (כוח).[סמ׳ 1] במילון מונחי הרפואה (תרצ"ט) הופיעה הביטוי "חַסֵּן נֶגֶד" כתרגום ל-vaccinate, immunize.[סמ׳ 2]
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: immunize, vaccinate (1), strengthen, invigorate, toughen (2)
הערות שוליים
עריכה- ↑ "29. חִסֵּן", מאה של מילים בעברית תרע״ב-תשע״ב, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע״ב.
- ↑ מילון מונחי הרפואה, תרצ"ט - תש"ט (הקדמה)
השורש חסן א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֻסַּן
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חוסן |
שורש וגזרה | ח־ס־ן א, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- (אימונולוגיה) קיבל רפואה מונעת באמצעות תכשיר רפואי (חיסון).
- בהשאלה מן (1): הוכן או חוזק מנטלית.
גזרון
עריכה- ראו חִסֵּן.
תרגום
עריכה- אנגלית: immunized, vaccinated (1), strengthened, invigorated, toughened (2)
הערות שוליים
עריכההשורש חסן א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|