חסין
חֲסִיןעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חסין |
הגייה* | khasin |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ח־ס־ן א |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות | נ׳ חֲסִינָה, חֲסִינַת־; ר׳ חֲסִינִים, חֲסִינֵי־; נ"ר חֲסִינוֹת |
- לשון המקרא שלא ניתן לפגוע בו; שיכול לסבול כל פגיעה.
- ”יְהוָה, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת--מִי-כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ; וֶאֱמוּנָתְךָ, סְבִיבוֹתֶיךָ“ (תהלים פט, פסוק ט)
- ”פְּטִילְיָה, טְמֵאָה; וַחֲסִינָה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ה)
גיזרוןעריכה
- מילה יחידאית במקרא. מן ח-ס-ן, חֹסֶן. המילה מופיעה גם בארמית: וִיהוֹן שְׁמַיָּא דְּעִלָּוֵי רֵישָׁךְ חַסִּינִין כִּנְחָשָׁא מִלְּאַחָתָא מִטְרָא (תרגום אונקלוס דברים כח,כג). וזה דומה למשמעות של ח־ס־ן ב.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
השורש חסן א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|