עז

עֵז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה^*	ez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ עִזִּים

עז הבית

בהמה דקה מבויתת, והנקבה הבוגרת בפרט, בעלת שתי קרניים וזקן.
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל“ (בראשית טו, פסוק ט)
- ”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל“ (שמואל א׳ טז, פסוק כ)
- ”הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- ”היו לו למלמד עני עשרה זהובים, הלך וקנה עז. גילגלה אשתו עמה כמה ימים, האכילה אותה, השקתה אותה – והעז חלב אין לה.“ (ספר הבדיחה והחידוד:עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
[מליצה] סעיף־דמה המוכנס להצעת־חוק במטרה להסב אליו את תשומת הלב, מפני הסעיפים העיקריים, בתהליך המשא ומתן.

גזרון

המילה מקבילה לשפות שמיות נוספות: אוגריתית: 𐎓𐎇 (עז), אכדית: 𒂗𒍪 (enzu), ערבית: عَنْز (עַנְז), ארמית : עִזָּא, עֵיז; סורית: ܥܸܙܵܐ (עִזָּא). פוּנית, ופלמירית: עז.^[^{דרוש מקור]} משערים שהיה קיים בפרוטו-שמית בצורה: *ʕVnz.
המילה מופיעה בארמית במגילת אחיקר החכם מן המאה 6 לפנה"ס: "נמרא פגע לענזא והי עריה".
בשמית צפון־מערבית קדומה בתעתיק לאכדית ḫa-az-za-am (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).^[1]^[2]

סמוכין

("aiĝ") : An Etymological Dictionary of the Proto-Indo-European Language - pokorny julius

מידע נוסף

”וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת“ (בראשית ל, פסוק לה)

עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). בעברית מקראית - גם העז וגם העזה הן נקבות. בלשון רבים נוצרת אבחנה בין (זכרים: עִזִּים ,לבין נקבות: עִזּוֹת) .
הגדי, והגדיה – הם וולדיה של העז .
ה"צפיר", וה"צְפירה" – הם הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
שעיר, שעירה – :הם הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים. והעתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.

על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ". (שמות יב ה).

בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, שנת- 1929 בקירוב ) .

צירופים

מילים נרדפות

עִזָּה

תרגום

אירית: gabhar‏‏‏‏
איטלקית: capra‏‏‏‏
אנגלית: goat‏‏‏‏
אספרנטו: kapro‏, kaprino‏‏‏‏
ארמנית: այծ‏‏‏‏ (תעתיק: ayc)
גרוזינית: თხა‏‏‏‏ (תעתיק: txa)
גרמנית: Geiß‏, Ziege‏‏‏‏
הודית: बकरी‏‏‏‏ (תעתיק: bakrī)
הולנדית: geit‏‏‏‏
הונגרית: kecske‏‏‏‏
טורקית: keçi‏‏‏‏
יוונית: αίγα‏‏‏‏ (תעתיק: aíga)
יידיש: ציג‏‏‏‏
יפנית: 山羊‏‏‏‏ (תעתיק: yagi)
כורדית: bizin‏‏‏‏
לטינית: capra‏‏‏‏
נורווגית: geit‏‏‏‏
סווהילית: mbuzi‏‏‏‏
ספרדית: cabra‏‏‏‏
ערבית: عنزة‏‏‏‏ (תעתיק: עַנְזָה)
פולנית: koza‏‏‏‏
פורטוגלית: cabra‏‏‏‏
פינית: vuohi‏, kuttu‏‏‏‏
פרסית: بز‏‏‏‏ (תעתיק: בז)
צ'כית: koza‏‏‏‏
צרפתית: chèvre‏‏‏‏
קוריאנית: 염소‏‏‏‏ (תעתיק: yeomso)
רומנית: capră‏‏‏‏
רוסית: коза‏‏‏‏ (תעתיק: kozá)
שוודית: get‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עז

טקסונומיה בוויקימינים: Capra aegagrus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עז

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות מחלב עזים

סימוכין

↑ "{{{צט}}}" ([[W:{{{ספר}}}|{{{ספר}}}]], Michael P. Streck Ugarit-Verlag , עמ׳ 43)
↑ לטקס כריתת בריתות במארי ובמקרא, באתר מט"ח

עַז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה^*	az
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ עַזָּה, ר׳ עַזִּים

בעל כוח, בעל עצמה; בעל השפעה רבה.
- ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)
- ”בחצוצרה: תרו-ר-רה! בחליל: לי-לי-ליל! ובתף – קול עז, קול רם: ת-ר-רם!!!“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "גשם עז בחוץ ירד / ולבו הקט רעד" (הלילות הקסומים, מאת עדה נסטוביץ')