גִּדֵּףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גידף
שורש וגזרה ג־ד־ףגזרת השלמים
בניין פִעֵל
  1. לשון המקרא נִבֵּל אֶת הַפֶּה בְּדַבְּרוֹ עַל דָּבָר, הֶעֱלִיב תּוֹךְ שִׁמּוּשׁ בְּמִלִּים גַּסּוֹת.
    • ”אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל? וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כב)
    • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִין, אֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְּגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ו, משנה ה)

גזרוןעריכה

  • בשפת געז - גַדַף

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: swear‏‏‏‏