תְּרָפִיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרפים
הגייה* teraphim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש [1]
דרך תצורה משקל קְטָלִים
נטיות
  1. לשון המקרא מעשה ידי אדם המשמש כמתווך להפנות שאלות לאלהים ולקבל תשובה.[2].
    • ”וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן.“ (שופטים יז, פסוק ה)
    • ”כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ.“ (זכריה י, פסוק ב)
    • ”כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד.“ (יחזקאל כא, פסוק כו)

גיזרוןעריכה

  • במקרא רק בצורת ריבוי ומקורה אינו ברור.
  • משפה חיתית ,"תרפישׁ tarpiš. תעודה מילונאית חתית משווה את המלה החתית tarpi, למילה באכדית - "šedu" היינו שד - רוח מגינה , או מזיקה , או פסל שלה . תחילה ציינה המלה tarpi את הרוח עצמה , ואחר כך גם את החפץ המסמל אותה, הפסל. צורת הריבוי תרפים, היא כנראה ריבוי של כבוד"[1] . חוקרי שפות פירשו "תרפים" לשד מזיק . (ה.הופנר,ב.לנדסברגר) [2].

הערותעריכה

  1.  לא ידוע מקורה של המילה, בתנ"ך רק בצורת רבים ולא ברור מהו שורשה. בספרות מאוחרת יותר נעשה שימוש בצורת יחיד "תֶּרֶף".
  2.   בתנ"ך 14 פעמים, אך לא נתברר מה הם התרפים וכיצד עשויים.

תרגוםעריכה

רא גםעריכה

הערת שולייםעריכה

  1. ראו: אנצקלופדיה מקראית ,"תרפים",עמ' 936
  2. Hittite Tarpiš and Hebrew Terāphîm Harry A. Hoffner, Jr. Journal of Near Eastern Studies, Vol. 27, No. 1 (Jan., 1968), pp. 61-68