שָׂטָןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שטן
הגייה* satan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ט־ן
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ שְׂטָנִים; שָׂטַן־, ר׳ שִׂטְנֵי־
 
השטן מפתה את ישו לדרך הרעה.
  1. (דת, מיתולוגיה) שמו של אחד המלאכים, דמות שמימית המקטרגת על הבריות ומנסה להכשילן בעברות.
  2. לשון המקרא הסטה, מכשול, תקלה, הפרעה.
    • ”...הָשֵׁב אֶת-הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל-מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם וְלֹא-יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא-יִהְיֶה-לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה...“ (שמואל א׳ כט, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן...“ (שמואל ב׳ יט, פסוק כג)
    • ”וַיָּקֶם יהוה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם.“ (מלכים א׳ יא, פסוק יד)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות; ערבית: شَيْطَان (שַׁיְטָאן), אכדית :saťanu, חימיארית: šaiťan, שבאית: šeiťan.
  • קרוב אל שטנה המקראי והשטין בלשון חז"ל.
 2. לדעת רס"ג  מגזירת הסטה מהמסלול (כשס' וש' מתחלפות). י"א ככל הנראה מקור המילה בשורש שׂ־ט־ן, במשמעות התנגדות ויריבות[דרוש מקור]. לפי אטימולוגיה עממית, המקור בשורש שׁ־ו־ט, לפי הפסוק: ”וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יהוה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ“ (איוב א, פסוק ז).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שטן
  ציטוטים בוויקיציטוט: שטן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שטן

שָֹטַןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה שׂ־ט־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שנא ועשה רעה.
    • ”...וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.“ (זכריה ג, פסוק א)
    • ”וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי-טוֹב.“ (תהלים לח, פסוק כא)
    • ”יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.“ (תהלים עא, פסוק יג)

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה