שטן

שָׂטָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שטן
הגייה*	satan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׂ־ט־ן
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ שְׂטָנִים; שָׂטַן־, ר׳ שִׂטְנֵי־

השטן מפתה את ישו לדרך הרעה.

1. (דת, מיתולוגיה) שמו של אחד המלאכים, דמות שמימית המקטרגת על הבריות ומנסה להכשילן בעברות.

   • ”וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יהוה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.“ (זכריה ג, פסוק א)
   • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׁטָן בְּתוֹכָם.“ (איוב א, פסוק ו)
   • ”אמר ר"ל: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף טז, עמוד א)
   • "שבשעה שאדם הולך לחטא השטן מרקד לפניו, עד שהוא גומר את העבירה" (מדרש תנחומא, פרשת בלק, סימן י)
   • ”כי זה מעשה השטן, היצר-הרע סוכן בי ומבטל אותי בהרהורים רעים מתלמוד תורה“ (רשימות לתולדותיי, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ואם גם ניסה השטן להפריע אותו מלימודו... ולא הפסיק מלימודו ולא פנה אל רוחב העולם“ (ממשלת השטן, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא מי שמנסה לסכל את פעולותיו של האחר.

   • ”...הָשֵׁב אֶת-הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל-מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם וְלֹא-יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא-יִהְיֶה-לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה...“ (שמואל א׳ כט, פסוק ד)
   • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה כִּי תִהְיוּ לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן...“ (שמואל ב׳ יט, פסוק כג)
   • ”וַיָּקֶם יהוה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם.“ (מלכים א׳ יא, פסוק יד)

גיזרון

• (2:)במילה 'שטן' התרחש תהליך הקרוי מעתק-סמנטי משום שבמקורה התפרשה בהוראת: מכשול, ורק בספר איוב שכתיבתו משוייכת לרובד העברי מן התקופה הבתר-גלותית של שלהי תקופת המקרא לובשת היא דמות אישית בפמליא של מעלה. ר"ל-דמותו הדמונית של השטן כשד הולבשה על גבי מילת שם-עצם שהוראתה הראשונית כאמור 'מכשול'. משמעות 'שדית' זו הובאה מתרבות הניכר של שבי-בבל ומתועדת לראשונה בלשונם בספר איוב . בספרות התנאים לשטן כבר יש צורה מוגדרת כשנמסר כיצד מדריך משה את אהרון אחיו בצורך: ליתן לתוך פיו של שטן. שלח דורון לפניך עד שלא תכנס למקדש, שמא ישנאך בביאתך למקדש (ספרא,מכילתא דמילואים,שמיני,ג').
• המילה משותפת למספר לשונות שמיות; ערבית: شَيْطَان (שַׁיְטָאן), אכדית :saťanu, חימיארית: šaiťan, שבאית: šeiťan.
• קרוב אל שטנה המקראי והשטין בלשון חז"ל.

 2. לדעת רס"ג↑  מגזירת הסטה מהמסלול (כשס' וש' מתחלפות). י"א ככל הנראה מקור המילה בשורש שׂ־ט־ן, במשמעות התנגדות ויריבות^{[דרוש מקור]}. לפי אטימולוגיה עממית, המקור בשורש שׁ־ו־ט, לפי הפסוק: ”וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יהוה וַיֹּאמַר עוֹר בְּעַד עוֹר“ (איוב ב, פסוק ד).

• בספרו של חיים ויטל 'עץ-חיים' מצוי בשם: אַבְגָא .

צירופים

• החיפזון מן השטן
• מכר נשמתו לשטן
• מעשה שטן
• כת השטן
• פרקליטו של השטן
• פתח פה לשטן
• שלא ברא השטן
• קרע שטן
• בן שטן
• בכור שטן

נגזרות

• שְֹטָנִי
• שטה (ב')

מילים נרדפות

• אנטגוניסט (2)
• אשמדאי (1)
• בר פלוגתא (2)
• יריב (2)
• לוציפר (1)
• מתנגד (2)
• סמאל (1)

תרגום

אחד המלאכים

• אנגלית: Satan‏, devil‏, Mephistopheles‏, Lucifer‏‏
• ספרדית: Satanás‏, diablo‏‏‏‏
• ערבית: إبليس‏, شيطان‏‏‏‏
• פרסית: شَیطان‏‏‏‏

2

• אנגלית: adversary‏‏‏‏

ראו גם

• מלאך המוות
• מפיסטו
• עזאזל
• שד
• שרף

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שטן

ציטוטים בוויקיציטוט: שטן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שטן

שָֹטַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	שׂ־ט־ן
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא שנא ועשה רעה.

   • ”...וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.“ (זכריה ג, פסוק א)
   • ”וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי-טוֹב.“ (תהלים לח, פסוק כא)
   • ”יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.“ (תהלים עא, פסוק יג)

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• שטנה
• השטין

השורש שׂטן