תוכן עניינים   

בָּזַק - בָּזָק - בֶּזֶק

בָּזַקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בזק
שורש וגזרה ב־ז־ק א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פיזר או השליך גרגרים, חלקיקים, או אבנים קטנות.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל, מארמית.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • יש המפרשים כי הפועל קשור לשבירה ולכתיתה. למשל, עובדיה מברטנורא כותב על הציטוט שלעיל ממסכת עירובין: "בוזקים מלח - כותתים ומפזרים מלח על גבי הכבש שעולים בו למזבח... בוזקים - לשון כתיתה", וכן כותב רש"י בפירושו "בוזקין - לשון כיתות".
    בנוסף, ראו להלן בערך בֶּזֶק.
    לעומת זאת, הפועל "בָּזַק" מופיע במקורות גם כפיזור שאינו מצריך שבירה. למשל, בתוספתא למסכת עוקצין פרק ג' הלכה ט' נכתב "בוזקין יין בטומאה".

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

בֶּזֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בזק
הגייה* bezek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ז־ק ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. טלקומוניקציה. תקשורת באמצעים חשמליים ואלקטרוניים.
  2. שם מקום במקרא.
    • ”וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ. וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ."“ (שופטים א, פסוקים דה)

גיזרוןעריכה

  • (1) עברית חדשה. חידוש של האקדמיה ללשון העברית על פי בָּזָק.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • לפסוק ”"וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק, וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף."“ (שמואל א׳ יא, פסוק ח) ישנה פרשנות שונה. בתלמוד נכתב על האיסור למנות את בני ישראל ישירות: ”דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב "ויפקדם בבזק"“ (בבלי, מסכת יומאדף כב, עמוד ב), ומפרש שם רש"י: "בבזק - לשון שברי חרסים. נטל כל אחד ואחד חרס והשליך לפניו ומנו החרסים". כלומר, המילים "ויפקדם בבזק" מפורשות "ויפקדם באמצעות שברי חרסים", לפי פירוש "בזק" בארמית.
    בפירושו על הפסוק בשופטים משער רש"י ש"בבזק" משמעו באבנים דווקא, ומביא כראיה את התרגום הארמי "היך בזקא דכיפא בקלעא" לפסוק ”כצרור אבן במרגמה“ (משלי כו, פסוק ח).

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בזק (אתר מקראי)

בָּזָקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בזק
הגייה* bazak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ז־ק ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ בְּזָקִים; בְּרַק־, ר׳ בִּזְקֵי־
 
בזק
  1. פרץ חזק ורגעי של אור.
  2. בהשאלה: משהו מהיר, קצר ומהיר כברק.
    • המכונית חלפה במהירות הבזק.
    • "אני צריך פתרון בזק" ("זה פחד", אהוד מנור)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא : ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים; הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת. וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק (יחזקאל א, פסוקים יגיד). הפרשנים נחלקו:
    בתלמוד מופיע ”מאי 'כמראה הבזק'? אמר רבי יוסי בר חנינא: כאור היוצא מבין חרסים“ (בבלי, מסכת חגיגהדף יג, עמוד ב) (וראו לעיל ב"בֶּזֶק"), ורש"י כותב שם "דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין (=והופכין) אותו על גבי גחלים, שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים, ותמיד יוצא ונכנס".
    לעומת זאת, בספר השורשים לרד"ק נכתב: "ורבותינו פירשוהו לשון פִּזּוּר" (כמו "בָּזַק" לעיל) בהפניה לבראשית רבה נ, א.
    בספר השורשים לאבן ג'נאח מופיע "כמראה הבזק - לשון ברק". כמוהו מפרש מצודת ציון "הבזק - כמו הברק כי זסשר"ץ מתחלף", ובתרגום כמראה הבזק "כחיזו ברקא" (כמו בסוף פסוק יג "נפיק ברקא" = יוצא ברק).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • הפרשן יוסף אבן כספי מציע במילונו "שרשות כסף" שלשורש ב־ז־ק הייתה המשמעות המקורית "תנועה מהירה תכופה לצדדים מתחלפים", וממנו התפצלו ההוראות עבור "בָּזַק" ו"בָּזָק" לעיל.[1]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: flash‏‏‏‏
  • גרמנית: Blitz‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה