זק
זֵק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זק |
| הגייה* | zek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ק־ק ב |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ זִקִּים |
- כבל המשמש להגבלת תנועתו של אדם או של חפץ.
- ”גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים“ (נחום ג, פסוק י)
- ”לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל“ (תהלים קמט, פסוק ח)
- "ואותה שעה עשה צדקה שהיה מקנא להקב"ה א"נ שהיה מתיר את ירמיה מן הזיקים כדכתיב התם" (תוספות מסכת בבא בתרא, דף י', עמוד ב')
- " לאחר ימים נתפס רוצח אחר, אמר השלטון ינתן עם חברו בזיקים" (ילקוט שמעוני, פרשת כי-תצא, רמז תתקל"ח)
- ”כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת-כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת-זִקִּים“ (משיח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ניצוץ.
- ”כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת“ (משלי כו, פסוק יח).
- ”וְיָרֹה תִּירֶה זִקִּים, כַּבַּרְזֶל הַזֶּה, בְּהַכּוֹת בּוֹ הַפַּטִּישׁ“ (אשת הפראים והאישה נצורת הלב, מאת שארל בודלר, תרגום: אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה)
- ”מַהוּ לְמָחֳרָתָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי שְׁתֵּי לֵילוֹת וְיוֹם אֶחָד, מִי הָיָה מֵאִיר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּזִיקִים וּבְרָקִים“ (ויקרא רבה, פרשה כא, סימן ג)
- ”וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים (איוב לו, פסוק ח), שֶׁנֶּאֶסְרוּ מִלְּהַקְרִיב דָּבָר הַנַּעֲשָׂה בָּאֵשׁ, וְאֵין זִקִּים אֶלָּא אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נ, פסוק יא): הֵן כֻּלְּכֶם קֹדְחֵי אֵשׁ וגו'“ (במדבר רבה, פרשה ו, סימן ב)
- "עד שלא בא אברהם אבינו כביכול היה המקום דן את העולם באכזריות, חטאו אנשי דור המבול הציפן כזיקים על פני המים" (ילקוט שמעוני, פרשת האזינו, רמז תתקמ"ב)
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיקים (ניצוצות) |