שטנה

שִׂטְנָה

לשון המקרא שנאה שבטית, סכסוך .
- ” וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה.“ (בראשית כו, פסוק כא).
לשון המקרא האשָׁמה, דיבה ,לשון הרע , עלילת דם.
- ” וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל-יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם.“ (עזרא ד, פסוק ו).

בשפה ארמית -סורית: "שִׂטְנָא" מן שטן.
אלעזר הקליר - בעברית של תחילת ימי ביניים ,טובע את המילה "סִטְנָה" במשמעות של (נטירת) טינה.

"ויסטום סיטנת ישישו המחובא". (קדושתות לארבע פרשיות).

"אש תמיד תוקד ע"י פלוני בן פלוני בשם נטרוס סי'עה דגהנ?ם,ובשם סמאל סטנא.

ערך בוויקיפדיה: הסתה

(ראה תת-ערך : "דברי - שטנה").