- לקח אל תוך פיהו שייטמע בו.
- ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם“ (בראשית מא, פסוק ז)
- ”ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם“ (טז ל, פסוק לב)
- ” כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה“ (ישעיהו כח, פסוק ד)
- ”אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק בְּלָעַנִי כַּתַּנִּין מִלָּא כְרֵשׂוֹ מֵעֲדָנָי הֱדִיחָנִי “ (ירמיהו נא, פסוק לד)
- ”וַיְמַ֤ן אדני דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה“ (יונה ב, פסוק א)
- הקדרה בולעת מן התבשיל
- מקראי.
- באשורית belu - במשמעות "אכל".
- בלשונות געז, אמהרית, סורית, וארמית חדשה מצויה תיבת "בַּלְעֲ" בהוראת - "אכול","אוכל" [1]. מקביל לערבית שורש ב-ל-ע ب ل ع.
מילים נרדפותעריכה
בִּלַּע גם בִּלֵּעַעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
|---|
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ב־ל־ע
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- הסתיר; העלים.
- ”וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ“ (במדבר ד, פסוק כ)
- ”בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר“ (ישעיהו כה, פסוק ח)
- השחית וקלקל
- ”אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהוָה.. וַיֹּאמַר חָלִילָה חָלִילָה לִי אִם אֲבַלַּע וְאִם אַשְׁחִית“ (שמואל ב׳ כ, פסוק יט)
- ”עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ“ (ישעיהו ג, פסוק יב)
- ”כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ“ (ישעיהו מט, פסוק יט)
- ” אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם“ (איוב ב, פסוק ג)
- ”בִּלַּע אדני לא [וְלֹא] חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה“ (איכה ב, פסוק ב)
- 2. שכיח במשמעות זו בארמית-מזרחית.
מילים נרדפותעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
|---|
| כתיב מלא |
|
| שורש וגזרה |
ש־ר־ש
|
| בניין |
|
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע“ (איוב לז, פסוק כ)
- (יש לשכתב פירוש זה):
- ”אַל תָּלֶן הַלַּיְלָה בְּעַרְבוֹת הַמִּדְבָּר וְגַם עָבוֹר תַּעֲבוֹר פֶּן יְבֻלַּע לַמֶּלֶךְ וּלְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ“ (שמואל ב׳ יז, פסוק טז)
- ”וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים“ (ישעיהו ט, פסוק טו)
- שתי המשמעויות פעול מבִּלֵּעַ.
פרשנים מפרשיםעריכה
- יגלה אליו מיד, כמו פן יבולע למלך יגלה, ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו: רש"י
מילים נרדפותעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 89
