הֵקִיא עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הקיא
שורש וגזרה ק־י־א
בניין הִפְעִיל
 
חתול מקיא
  1. הוציא מקרבו עקב מאוס.
    • ”וְלֹא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.“ (ויקרא יח, פסוק כח)
    • ”פִּתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה; וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.“ (משלי כג, פסוק ח)
    • ”אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף.“ (משנה, מסכת מקואותפרק י, משנה ח)

גיזרון עריכה

  • גזירה לאחור מן הצורה בבניין קל, כנראה בפסוק לעיל שבתורה.

צירופים עריכה

  • הוּקָא (צורת הסביל)
  • הקאה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה


השורש קיא

השורש ק־י־א הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים עריכה

ק־י־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָא קָא יָקִיא קִיא לָקִיא
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵקִיא מֵקִיא יָקִיא הָקֵא לְהָקִיא
הֻפְעַל הוּקָא מוּקָא יוּקָא -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל