קִיאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיא
הגייה* ki
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־י־א
דרך תצורה משקל קִיל
נטיות קִיא־; כ׳ קִיאוֹ
 
חתול מקיא
  1. לשון המקרא תוכן קיבה הנפלט דרך הפה.
    • ”יהוה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ (ישעיהו יט, פסוק יד)
    • ”כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.“ (ישעיהו כח, פסוק ח)
    • בחלאת קיאו יתבוסס ומרוב שכרותו יתגוסס "ספר תוכחות מוסר", עזרא הבבלי
    • כנער שכור הלום סבאו ומתבוסס בקיאו "ראיתיכם שוב בקצר ידכם", חיים נחמן ביאליק
    • במקרים של הופעת קיא דמי או כאבי בטן חמורים, יש צורך בהתערבות וטיפול רפואי מהיר

גיזרוןעריכה

  • מופיע בלשון המקרא. גם בצורת המשנה "קֵא" , ”כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ“ (משלי כ"ו, פסוק י"א)
  • למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות, וגם במצרית הכתובה בכתב חרטומים בצורת - qa [1],קאַ kȝꜤ [2]
  • אכדית- qa'u; ערבית- قيء (קַי).

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הקאה


השורש קיא

השורש ק־י־א הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעליםעריכה

ק־י־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָא קָא יָקִיא קִיא לָקִיא
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵקִיא מֵקִיא יָקִיא הָקֵא לְהָקִיא
הֻפְעַל הוּקָא מוּקָא יוּקָא -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

סמוכיןעריכה

  1. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 762
  2. "Mark Vygus - "Middle Egyptian Dictionary 2018,עמ' 1319