בְּנֵי אֱלֹהִים

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בני אלוהים
הגייה* bney elohim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
 
בני האלוהים ע"פ וירגיל סוליס.
  1. לשון המקרא ישויות שמימיות על טבעיות בדרגה פחותה משל אל עליון הכפופות למרותו; הפמליה שלו.
    • ”הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי־כֵן; אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.“ (בראשית ו, פסוק ד)
    • ”מִזְמוֹר לְדָוִד; הָבוּ לַיהוה בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַיהוה כָּבוֹד וָעֹז.“ (תהלים כט, פסוק א)
    • ”כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוה; יִדְמֶה לַיהוה בִּבְנֵי אֵלִים?“ (תהלים פט, פסוק ז)
    • ”וַיְהִי הַיּוֹם; וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יהוה, וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׁטָן בְּתוֹכָם.“ (איוב א, פסוק ו)
    • ”בְּרָן־יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר; וַיָּרִיעוּ כָּל־בְּנֵי אֱלֹהִים.“ (איוב לח, פסוק ז)

מידע נוסף

עריכה
  • בפסוק: ”בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים לב, פסוק ח) הצורה המקורית, כך ע"פ מגילת קומראן ותרגום השבעים היא גם כן "בני אלוהים", וההקשר תומך בכך. ייתכן שהשינוי נעשה כדי לטשטש תפיסת עולם פוליתאיסטית ולהחליפה באחת לאומנית.
  • גם בבראשית ו, פסוק ח נעשתה צנזורה, אך זו כוונה רק מבחינה פרשנית: ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי קָרֵא לְהוֹן בְּנֵי דַיָּנַיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְקַלֵּל לְכָל מַאן דְּקָרֵא לְהוֹן בְּנֵי אֱלָהַיָּא.“ (בראשית רבה, פרשה כו, סימן ה) וכל המפרשים המסורתיים הלכו אחריו (אם כי תרגום אונקלוס לא אוחז בדעה זו). יש הטוענים כי זו הסיבה בגללה ספר חנוך לא נכלל בקנון המקראי.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: בני אלוהים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני אלהים