מַחֲסֶה (או: מַחְסֶה)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחסה
הגייה* makhase, makhse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ס־ה
דרך תצורה שורש ומשקל
נטיות ר׳ מַחֲסִים או מַחְסִים; מַחֲסֵה־ או מַחְסֵה־, ר׳ מַחֲסֵי־ או מַחְסֵי־
  1. מקום מחבוא המעניק ביטחון מפני פגע כלשהו.
    • "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד, ו)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה