מחסה

מַחֲסֶה (או: מַחְסֶה) עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחסה
הגייה^*	makhase, makhse
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ס־ה
דרך תצורה	שורש ומשקל
נטיות	ר׳ מַחֲסִים או מַחְסִים; מַחֲסֵה־ או מַחְסֵה־, ר׳ מַחֲסֵי־ או מַחְסֵי־ ברבים גם מַחֲסוֹת, לפי האקדמיה ללשון

מקום מחבוא המעניק ביטחון מפני פגע כלשהו.
- "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל־יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד, ו)