אַבִּירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אביר
הגייה* abir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ר
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ אַבִּירִים
תוארי אצולה

מלך | נסיך | דוכס | מרקיז | רוזן | ויקונט | ברון | אביר | גביר

 
אביר
 
הכתרת אביר
  1. איש מלחמה, אדם חזק ואמיץ.
    • ”אך האביר הצעיר הזה ומתי מספר עמו התאוששו לאחרונה ויהפכו פניהם אל הרודף וילחמו כאריות ויכו זרוע אף קדקד ויפילו ממנו רב והנשארים נסו בשבעה דרכים.“ (לפני ארבע מאות שנה, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
    • ”רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד“ (איוב לד, פסוק כ)
  2. מעמד גבוה בתקופת ימי הביניים, תואר אצולה שניתן ע"י מלכים.
  3. אדם חשוב, בכיר, מנהיג.
  4. לשון המקרא תיאור לחיה גדולה וחזקה, לרוב סוס או פר (ראו גם אֲבִיר).[1]
    • ”אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו (שופטים ה, פסוק כב)
    • ”סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי“ (תהלים כב, פסוק יג)
    • ”הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה“ (תהלים נ, פסוק יג)

גזרוןעריכה

  • ככל הנראה המשמעות הראשונית היא סוס, שור, וממנה יצאה המשמעות "רוכב על סוס" (כשם שבערבית فرس הוא סוס וגם רוכבו, ובעברית פרש הוא רוכב הסוס), ומשם גם המשמעות של גיבור מלחמה (על שום חשיבות רוכבי הסוסים בקרבות עתיקים).[1][2]
  • 4: במצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה בצורת - ȧbar-"אָבַּרְ" או "יבּר" jbar כנראה כצורה נוספת וקדומה למילה פר. האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' במילונו תירגם - "אַבִּיר" בהוראת - פר, שור, סוס. אותה הגייה מצרית - "אָבַּרְ", משמשת גם במשמעויות -"חבר" ו"בחברת-".[3]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: knight‏‏‏‏
  • אספרנטו: kavaliro‏‏‏‏
  • גרמנית: Ritter‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אביר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבירים

אֲבִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אביר
הגייה* avir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ר
דרך תצורה משקל קְטִּיל
נטיות
  1. ראם, סוס או שור בר צעיר וחזק, בשפה ארכאית ביותר (ראו גם אַבִּיר משמעות 4).[4][1]
    • ”וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב“ (ישעיהו מט, פסוק כו)

גזרוןעריכה

  • באוגריתית: 𐎛𐎁𐎗 (אִבר), בהוראה דומה.[5]

הערות שולייםעריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 85
  2. על מעמדם של רוכבי סוסים בעת העתיקה השוו: ”לְבֻשֵׁי תְכֵלֶת פַּחוֹת וּסְגָנִים בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים (יחזקאל כג, פסוק ו)
  3. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Wallis עמוד 34 "ȧbar"
  4. ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 223-224
  5. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 85; לוחות UT 39, 51 VII, 75 I, 76 III, 133.