פתיחת התפריט הראשי

אַבִּירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אביר
הגייה* abir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ר
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ אַבִּירִים
תוארי אצולה

מלך | נסיך | דוכס | מרקיז | רוזן | ויקונט | ברון | אביר | גביר

 
אביר
 
הכתרת אביר
  1. איש מלחמה, אדם חזק ואמיץ.
    • ”אך האביר הצעיר הזה ומתי מספר עמו התאוששו לאחרונה ויהפכו פניהם אל הרודף וילחמו כאריות ויכו זרוע אף קדקד ויפילו ממנו רב והנשארים נסו בשבעה דרכים.“ (לפני ארבע מאות שנה, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
    • ”רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד“ (איוב לד, פסוק כ)
  2. מעמד גבוה בתקופת ימי הביניים, תואר אצולה שניתן ע"י מלכים.
  3. אדם חשוב, בכיר, מנהיג.
  4. לשון המקרא תיאור לחיה גדולה וחזקה, לרוב סוס או פר.
    • ”אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו (שופטים ה, פסוק כב)
    • ”סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי“ (תהלים כב, פסוק יג)
    • ”הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה“ (תהלים נ, פסוק יג)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: knight‏‏‏‏
  • אספרנטו: kavaliro‏‏‏‏
  • גרמנית: Ritter‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אביר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבירים