פֶּחָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פחה
הגייה* pekha
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ח־י/ה
דרך תצורה
נטיות ר׳ פַּחוֹת או פַּחֲווֹת
  1. לשון המקרא שליט מקומי באימפריה האחמנית.
    • ”אֵלֶּה בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר“ (נחמיה יב, פסוק כו)
    • ”וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם“ (מלכים ב׳ יח, פסוק כד)
    • ”אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל“ (חגי א, פסוק א)
    • ”וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה עֲשֵׂה הָסֵר הַמְּלָכִים אִישׁ מִמְּקֹמוֹ וְשִׂים פַּחוֹת תַּחְתֵּיהֶם“ (מלכים א׳ כ, פסוק כד)
    • ”וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.“ (מלאכי א, פסוק ח)
  2. תואר בכיר באימפריה העות'מאנית, אשר ניתן בדרך כלל למושל מחוז.

גיזרון

עריכה
 1. כנראה מארמית: פחה, במקור מאכדית: pīḫātu. קרוב לחיתית: pāḫī - ראש [1].
הצורה "פַּחַת" היא כנראה צורת נסמך. פעם אחת מופיעה הצורה "פֶּחָם" (נחמיה ה, יד), יתכן שזה לציון שייכות. במקרא מופיעה גם צורת הרבים "פַּחֲווֹת" (עזרא ח, לו; נחמיה ב, ז), כנראה בהשפעת הארמית.
 2. השאלת המילה המקראית, כנראה מחמת דמיונה למילה הטורקית پاشا‎ (פָּאשָׁא).

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בתרגום השבעים תרגמו את המילה "פֶּחָה" במילה: éparkhos) ἔπαρχος), תואר מקביל שהיה קיים באימפריה היוונית (ראו אפרכיה).

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פחה

הערות שוליים

עריכה
  1. The Hittite Dictionary, the oriental institute of Chicago university, volume p, page 1.