עברית חדשה מדינה או מחוז שעמדו תחת שלטון הפחה באימפריה הפרסית.
”על-מנת לשוב ולעלות לאותה עיר בירה קטנה שהיתה פחווה פרסית תקופה ממושכת, שמלכיה לא הניחו לה, לא חירות מדינית ולא רווחה כלכלית.“ (פגישה בירושלים, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
”הואיל ו“השער העליון” באיסטנבול מוסר את השלטון בפחווה לשנה אחת בלבד, מחשש פן ימרוד הפחה ויעמוד ברשות עצמו, לכן משתדל הפחה למצוץ את דם נתיניו במיסים כבדים במשך חודשים אחדים בלבד.“ (והארץ תרעד, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
גזור מהמילה פֶּחָה - הכינוי של המושל המקומי באימפריה הפרסית (נוצר ע"י גזירה לאחור, שכן הצורה המקורית היתה "פחת"[1]).
במקרא מופיעה המילה "פַּחֲווֹת" כצורת ריבוי של פֶּחָה. לא ברור מתי התחיל לשמש בהוראת "מחוז שלטוני". ככל הנראה מדובר בחידוש מהעת החדשה (היא מופיעה לראשונה במילון "מאל"ף עד תי"ו" של מאיר מדן). אמנם יש שטענו שהצורה קדומה יותר: בידית חרס המתוארכת למאה ה-4 לפנה"ס מופיע הביטוי "יהוד פחוא", ולדעת כמה חוקרים הכוונה: "יהודֵי הפחווה". אמנם הבנה זו שנויה במחלוקת, ולדעת רוב החוקרים הכוונה היא "יהוד הפחה", והצורה "פחוא" היא תצורה לשונית מקומית.[2] במגילת אנטיוכוס (מתוארכת למאות 4-5 לספירה) מופיע בארמית: "וּקטַלוּ בהון קַטלָא סַגִיא כָל שָלֵיף חַרבָא וְכָל אָחֵיד קַשתָא ורברבני פַחוָאתָא" (מגילת אנטיוכוס פסוק נ"ז) (=ויהרגו בהם הֶרֶג רב, כל שולף חרב וכל אוחז קשת ושרי הפחוות). אמנם יש חוקרים הטוענים שהשימוש במילה בהוראה זו היא שיבוש.[3]
