גְּבִיר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאגביר
הגייה*gvir
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשג־ב־ר
דרך תצורהמשקל קְטִיל
נטיותנ׳ גְבִירָה
תוארי אצולה

מלך | נסיך | דוכס | מרקיז | רוזן | ויקונט | ברון | אביר | גביר

  1. אדם מכובד, עשיר ובעל השפעה בקהילה שלו.
    • ”יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ“ (בראשית כז, פסוק כט)
    • ”אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם“ (ירמיהו יג, פסוק יח)
    • "בְּאַחַת – רַק עוֹלִים, בַּשְּׁנִיָּה – רַק יוֹרְדִים, / הַשְּׁלִישִׁית לֹא תּוֹלִיךְ לְשׁוּם מָקוֹם; / רַק שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁזֶּה בֵּיתוֹ שֶׁל גְּבִיר!" (לוּ הָיִיתִי רוֹטְשִׁילְד, מאת שלדון הרדינג, בתרגום דן אלמגור)

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה