לורד

לוֹרְד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לורד
הגייה^*	lord
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ לוֹרְדִים

לורדים (2)

תואר אצולה בריטי.
- ”יתבונן אליו פוג ויאמר: הזה הוא בשר הארנבת אשר אמר?
  ויעיז הפוחז פניו ויאמר:
  –כן אדוני הלורד, ארנבת ברה ותמה.
  –והארנבת הזאת בהטבחה, ענה לא ענתה כחתול?
  –כחתול! אח, אדוני הלורד, ארנבת, בי נשבעתי...
  ויאמר פוג: אל ישבע, אדוני, וזכר יזכר נא כי לפנים היו החתולים קדושים בהודו. הימים ההם היו ימים טובים.
  –להחתולים, אדוני הלורד?
  – ואולי גם להנוסעים!
  ויכל פוג את דבריו, ויוסף לאכול במנוחה.“ (מסביב לעולם בשמונים יום, מאת ז'ול ורן, תרגום: אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה)
[עגה ירושלמית] כלי כתיבה עשוי גליל שבתוכו חומר ספוגי טבול בצבע.
- "בְּבַת אַחַת זּנַּקְתִּי מֵהַמִּטָּה שֶׁלִּי. עַל הַשֻּׁלְחָן, בְּתוֹךְ כּוֹס, הָיוּ מֻנָּחִים צִבְעֵי הַלּוֹרְד שֶׁל גִּילִי. אֵיזֶה רַעְיוֹן כַּבִּיר! נִגַּשְׁתִּי אֶל אֲרוֹן הַצַּעֲצוּעִים, בָּחַרְתִּי מְכוֹנִית נוֹסֶפֶת מֵאַרְגַּז הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁל גִּילִי, וְנִגַּשְׁתִּי אִתָּהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן. אַחַר כָּךְ לָקַחְתִּי גִּלְיוֹן נְיָר, הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ מִתַּחַת לַמְּכוֹנִית וְהִתְחַלְתִּי לִצְבֹּעַ אוֹתָּהּ בְּצִבְעֵי הַלּוֹרְד, נִזְהָר מְאוֹד מְאוֹד לֹא לְהִתְלַכְלֵךְ." (גִּ'ינְגִּ'י אוֹ: גּוֹנְבֵי הַצַּעֲצוּעִים מאת גלילה רון־פדר)