עגל
עֵגֶל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עֵגֶל |
הגייה* | egel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | עגל |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ עֲגָלִים |
- לשון המקרא בן בקר. צאצאה של הפרה או מין בקר אחר.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי יְהֹוָה.“ (ויקרא ט, פסוק ב)
- ”וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.“ (ישעיהו יא, פסוק ו)
- ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל; לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים.“ (תהלים כט, פסוק ו)
- העגל טרם סיים לינוק מחלב אימו.
גיזרון
עריכה- אוגריתית: עגל; אכדית: agalē; ארמית: עֶגְלָא; ערבית: عِجْل (עִגְ'ל).
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: calf
- גרמנית: Kalb
- ספרדית: ternero
- ערבית: عِجْل
- צרפתית: veau
- רוסית: теленок
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עגל |
סימוכין
עריכהעָגׂל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עגול |
הגייה* | ׳agol |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ג־ל |
דרך תצורה | משקל קָטֹל |
נטיות | נ׳ עֲגֻלָּה, ר׳ עֲגֻלִּים |
- בצורה של עיגול.
- ”וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה-כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה וְגַם-עַל-פִּיהָ מִקְלָעוֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת.“ (מלכים א׳ ז, פסוק לא)
- ”מפני מה נברא הארץ הרים גבוהים ועמקים שפלים? הלא יותר טוב היה שתהיה הארץ כדור עגול שוה בכל מקום“ (מעשה אלפס: תולדות וזכרונות, מאת בנציון בן ירמיהו עקיבא אלפס, בפרויקט בן יהודה)
- ”עכשיו יושבת היא, מעשנת ונועצת עיניה הילדותיות העגולות, השחורות כציציות ראשה על מצחה, בשולחן הפשוט.“ (אסופי מהגליל, מאת פרידה הבל, בפרויקט בן יהודה).
גיזרון
עריכה- בלשון בבלית עתיקה ובבלית-תיכונה מצויה התיבה שהגייתה: חֻגְ-גֻלֻ (ḫuggulu), עפ"י מילון שיקגו לשפה האשורית מילה זו נועדה לתאר מידת גוף (כנראה מבנה גוף-עגלגל או שמנמן) השוו לגזרון: חוג [1].
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2005, (ḫubullu) , page: 224