- פתח דבר קשה וחשף את תוכו.
- ”וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה“ (שמות יד, פסוק טז)
- ”וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם“ (שופטים טו, פסוק יט)
- ”וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר“ (שמואל ב׳ כג, פסוק טז)
- ” מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם“ (ישעיהו מח, פסוק כא)
- יצא מתוך מקום סגור.
- אפרוח זעיר שזה עתה בקע מהביצה.
- 2.קיים במקרא בבנין פיעל. כנראה בקיצור לשון מ1.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | ביקע |
| שורש וגזרה | ב־ק־ע |
| בניין | פִּעֵל |
- הכה בחוזק בדבר ושברו לשניים בעוצמה.
- ”וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה “ (בראשית כב, פסוק ג)
- ”וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה“ (שמואל א׳ ו, פסוק יד)
- ” וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יב)
- ”וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כד)
- יצר בכוח פתח בגוף סגור.
- ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה“ (ישעיהו נט, פסוק ה)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בקע |
| הגייה* | beka |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ק־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | בְּּקָעִים |
- (יש לשכתב פירוש זה): מקום עמוק בפני השטח.
- ”כִּי הִנֵּה יהוה מְצַוֶּה; וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים.“ (עמוס ו, פסוק יא)
- לשון המקרא מידת משקל קדומה, השווה לחצי השקל.
- ”...וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ; וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.“ (בראשית כד, פסוק כב)
- ”בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ...“ (שמות לח, פסוק כו)
- משמעות לשון חצי ממשקל השקל.
- שם המשפחה היהודי 'בוקעי' בהוראת: בעל צלקת[דרוש מקור]
