הִמְרִיא א עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המריא
שורש וגזרה מ־ר־א א, גזרת נל"א
בניין הִפְעִיל
 
מטוס ממריא השמימה
 
גושי קרח יבש ממריאים לגז פחמן דו־חמצני
  1. נִתַּק מֵהַקַּרְקַע וְהֵחֵל בִּתְעוּפָה.
    • ”כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא; תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.“ (איוב לט, פסוק יח)
    • "...כָּעֵת בַּמָּרוֹם יַמְרִיא, לֹא יָנִיעַ כְּנָפָיו..." "תולדות הטבע ב'", מנדלי מו"ס
    • "...מַעֲלַת יַחֲשׂוֹ בְּרוֹם תַּמְרִיא..." "סמכוני ביין שפת עפרי", יהודה אבן גיאת
    • "וַיְהִי חִנְגִּי יְפוֹצֵץ נְשִׁי וְכָעֵת בַּמָרוֹם יַמְרִיא" "ויוסף תגמוליו גומר עלי", רב סעדיה גאון
    • "שׁוּב יַמְרִיא הַמָּטוֹס לַשָּׁמַיִם/ אֶל עָנָן מְרֻחָק וְאָפֹר..." "שיר הטייסים", חיים חפר
    • "אַךְ הַצִּפֳּרִים נֶאֱמָנוֹת לִשְׁתִיקָתָן / וְעִם בּוֹא הַסְּתָו / הֵן מַמְרִיאוֹת בִּמְחִי כָּנָף / וְהַסּוֹדוֹת אִתָּן." (אִלּוּ צִפֳּרִים , מאת ז'אן ברוסול, בתרגום נעמי שמר)
  2. לשון חז"ל הֵעִיף מַעְלָה.
  3. עברית חדשה [פיזיקה] עָבַר מִמַּצַּב צְבִירָה מֻצָּק יְשִׁירוֹת לְגַז, ללא מעבר או שהות במצב צבירה נוזלי.
    • יוד ונפטלין הן דוגמאות לחומרים שממריאים בטמפרטורת החדר.

גיזרון עריכה

 1. הגיזרון אינו מחוור עד תומו, ככל הנראה שורש במשמע זה מצוי רק בעברית. מופיע אחת בתנ"ך. יש שקישרו לשורש א־מ־ר ב בהוראת גדולה, גובה (ראו האמיר)[2].
 3. המילה הופיעה במילון מונחי הפיזיקה, תר"ץ (1930).[סמ׳ 1]

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ויש סוברים כי כאן המשמע הוא כמשמע השני לשורש; פיטום והלעטת היונים ולא הפרחתן.
  2. ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל ב ו, יג.


השורש מרא א

השורש מ־ר־א א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

מ-ר-א א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הִמְרִיא מַמְרִיא יַמְרִיא הַמְרֵא לְהַמְרִיא
הֻפְעַל הֻמְרָא מֻמְרָא יֻמְרָא -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הִמְרִיא ב עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המריא
שורש וגזרה מ־ר־א ב, גזרת נל"א
בניין הִפְעִיל
 
מגדל ממריא את ברווזו
  1. נָתַן אֹכֶל הַרְבֵּה אַגַּב כְּפִיּה לְמַעַן יִשְׁמַן וְיַעֲלֶה מִשְׁקָלוֹ (וערכו).
    • "אַל יַמְרֵא אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאֶת אֲמָתוֹ..." (מגילת "ברית דמשק", י"א, 12)
    • במדינת ישראל נאסר על מגדלי אווזים לְהַמְרִיאָם, לאחר קולות רבים שצפו ועלו ומחו נגד ההתעללות הכרוכה בדבר.

גיזרון עריכה

  • בעברית אח לשורש מר"א הוא השורש מ-ר-ה.[1] ואמנם בעברית השימוש בשורש מר"א למשמעות זו הוא די נדיר, והוא רווח יותר בשמות (מְרִיא, מֻרְאָה), ברם בלשונות שמיות אחרות זהו השורש הרגיל לתיאורים זהים או דומים, לדוגמה בערבית: مَرِيء (קרי: מָרִיא)- ושט, באוגריתית: מרא - האביס, פיטם, ובאכדית: maru - שמן.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. למשל: ”אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין; וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין.“ (משנה, מסכת שבתפרק כד, משנה ג).