אֵבוּס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאבוס
הגייה*evus
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ב־ס
דרך תצורהמשקל קֵטוּל
נטיותר׳ אֲבוּסִים; אֵבוּס־, ר׳ אֲבוּסֵי־; כ׳ אֲבוּסִי
טלאים אוכלים מאבוס
אבוס לחזירים
  1. [חקלאות] כלי צר ומוארך הפתוח בחלקו העליון ובו משאירים מזון לבהמות.
    • ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן“ (ישעיהו א, פסוק ג)
    • אָמַר יֵשׁוּעַ : אוֹי לָהֶם , הַפְּרוּשִׁים! כִּי דּוֹמִים הֵם לַכֶּלֶב הַיָּשֵׁן בָּאֵבוּס הַבָּקָר,אֲשֶׁר הוּא אָכוֹל לֹא יֹאכֵל, וְגַם אֶת הַבָּקָר לֹא (יַנִּיחַ) לֶאֱכֹל. הבשורה על פי תומאס,פסקה:קב'
    • החוואי מילא את האבוס באוכל עבור חיות המשק.
    • שמתי חציר באבוס על־מנת להאכיל את העזים.
  2. [חקלאות] בהשאלה, בפי מגדלי הבהמות כִּנּוּי לָאֵזוֹר בּוֹ הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת.
    • בבוא משאיות הבליל והתבן לאבוס, מחישות הרפות לעברו להפר רעבן.

גזרון

עריכה
  • מקור המילה מצוי בלשון החורים, בהגיית: אֲבּוזִי (abuzi). חיתית: אפּוזי (apuzzi) בהוראת מחסן. יש המשווים לאכדית:אבֻּסֻ (abūsu) בהוראת אורווה. אוגריתית: אבְּסן (absn) ארמית-סורית: אוּרִיָא (ˀwryˀ) [1]. עפ"י המקורות המילה אבוס מופיעה שלוש פעמים כצירוף, מוסיף שד"ל וקובע כי מקורו משורש ב-ו-ס ושעינינו מקביל לשורש: ד-ו-ש מפני שדשים בו , ”בְּאֵין אֲלָפִים, אֵבוּס בָּר; וְרָב-תְּבוּאוֹת, בְּכֹחַ שׁוֹר“ (משלי יד, פסוק ד) שד"ל פירש - באין עדר הדש את השדה הופך האבוס לבר, כלומר לנקי או חף מיבול.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אבוס



אָבוּס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאבוס
הגייה*avus
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשא־ב־ס
דרך תצורהבינוני פָּעוּל
נטיותר׳ אֲבוּסִים; נ׳ אֲבוּסָה, נ"ר אֲבוּסוֹת
  1. מפוטם, שהואכל הרבה והשמין.
    • "עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים" (מלכים א ה, ג)
    • "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה־שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בוֹ" (משלי טו, יז)

גיזרון

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: fatten‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. Benjamin J. Noonan‏,Non-Semitic Loanwords in the Hebrew Bible: A Lexicon of Language Contact. עמ'34