אבוס

אֵבוּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבוס
הגייה^*	evus
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ב־ס
דרך תצורה	משקל קֵטוּל
נטיות	ר׳ אֲבוּסִים; אֵבוּס־, ר׳ אֲבוּסֵי־; כ׳ אֲבוּסִי

טלאים אוכלים מאבוס

אבוס לחזירים

[חקלאות] כלי צר ומוארך הפתוח בחלקו העליון ובו משאירים מזון לבהמות.
- ”יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן“ (ישעיהו א, פסוק ג)
- אָמַר יֵשׁוּעַ : אוֹי לָהֶם , הַפְּרוּשִׁים! כִּי דּוֹמִים הֵם לַכֶּלֶב הַיָּשֵׁן בָּאֵבוּס הַבָּקָר,אֲשֶׁר הוּא אָכוֹל לֹא יֹאכֵל, וְגַם אֶת הַבָּקָר לֹא (יַנִּיחַ) לֶאֱכֹל. הבשורה על פי תומאס,פסקה:קב'
- החוואי מילא את האבוס באוכל עבור חיות המשק.
- שמתי חציר באבוס על־מנת להאכיל את העזים.
[חקלאות] בהשאלה, בפי מגדלי הבהמות כִּנּוּי לָאֵזוֹר בּוֹ הַבְּהֵמָה אוֹכֶלֶת.
- בבוא משאיות הבליל והתבן לאבוס, מחישות הרפות לעברו להפר רעבן.

מקור המילה מצוי בלשון החורים, בהגיית: אֲבּוזִי (abuzi). חיתית: אפּוזי (apuzzi) בהוראת מחסן. יש המשווים לאכדית:אבֻּסֻ (abūsu) בהוראת אורווה. אוגריתית:אבְּסן (absn) ארמית-סורית: אוּרִיָא (ˀwryˀ) ^[1]. עפ"י המקורות המילה אבוס מופיעה שלוש פעמים כצירוף,מוסיף שד"ל וקובע כי מקורו משורש ב-ו-ס ושעינינו מקביל לשורש: ד-ו-ש מפני שדשים בו , ”בְּאֵין אֲלָפִים, אֵבוּס בָּר; וְרָב-תְּבוּאוֹת, בְּכֹחַ שׁוֹר“ (משלי יד, פסוק ד) שד"ל פירש - באין עדר הדש את השדה הופך האבוס לבר, ז"א לנקי או חף מיבול.

ערך בוויקיפדיה: אבוס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבוס
הגייה^*	avus
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	א־ב־ס
דרך תצורה	בינוני פָּעוּל
נטיות	ר׳ אֲבוּסִים; נ׳ אֲבוּסָה, נ"ר אֲבוּסוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

מפוטם, שהואכל הרבה והשמין.
- "עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים" (מלכים א ה, ג)
- "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה־שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה־בוֹ" (משלי טו, יז)

↑ Benjamin J. Noonan‏,Non-Semitic Loanwords in the Hebrew Bible: A Lexicon of Language Contact. עמ'34