גרן

גֹּרֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גורן
הגייה*	goren
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה בעיקר, לעתים זכר
שורש	ג־ר־ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר': גְּרָנוֹת (בתנ"ך ובעקבותיו גם בלשון חז"ל: גֳּרָנוֹת), נ"י: גֹּרֶן־, נ"ר: גָּרְנוֹת־, כ': גָּרְנוֹ, גָּרְנִי, גָּרְנָהּ; גָּרְנוֹתֵיהֶן, גָּרְנוֹתֵיכֶם, גָּרְנוֹתַי, גָּרְנוֹתֶיהָ

גורן עגולה שבסיסה בטון. בעברה האחד הגדיש, ובעברה השני המוץ.

1. שֶׁטַח מִישׁוֹרִי רָחָב וְתָחוּם בּוֹ נְדוֹשָׁה הַתְּבוּאָה.

   • ”וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר...“ (יואל ב, פסוק כד)
   • ”וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם- כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב“ (במדבר יח, פסוק כז)
   • ”הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ...“ (דברים טו, פסוק יד)
   • "הַגְּרָנוֹת מלאים בָּר ללחמם וְחָציר לַבְּהמות." מנדלי מוכר ספרים, "מספר הזיכרונות" חלק ב'
   • "שלוש גְּרָנוֹת למעשר בהמה-בִּפְרֹס הפסח, בִּפְרֹס העצרת, וּבִפְרֹס החג..." (משנה, סדר קודשים, מסכת בכורות, פרק ט', ה')

2. לשון המקרא רַחֲבָה מֶרְכָּזִית בְּיִשּׁוּב בָּהּ מִתְאַסְּפִים לַאֲסֵפוֹת וְלִכְנָסִים.

   • ”וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן, פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן...“ (מלכים א׳ כב, פסוק י)

3. לשון חז"ל דּוֹר הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל הַצּוֹמֵחַ אוֹ שֶׁל הַחַי, צֶאֱצָאֵי הַחַיּה אוֹ פֵּרוֹת הָאִילָן.

   • "מַה יּוֹנָה זו מחדשת בכל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ גֹּרֶן-כך ישראל מחדשין בכל חדש תורה ומעשים טובים" (שיר השירים רבה, א', "עינייך יונים")
   • "...באילן שהוא עושה שתי גֳּרָנוֹת בשנה" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת שביעית, י"ג)
   • "...אבל באילן שהוא עושה גֹּרֶן א' בשנה כגון זיתים ותמרים וחרובין..." (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת שביעית, י"ג)

4. יְבוּל הַשָּׂדֶה הַמַּמְתִּין לַדַּיִשׁ וְלַזְּרִיָּה אוֹ אַךְ לַזְּרִיָּה.

   • ”...הִנֵּה הוּא (בועז) זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה“ (רות ג, פסוק ב)
   • "והשם יתברך אשר השליט את האדם להשתמש ברוחות האוויר לִזְרוֹת בהן את הַגְּרָנוֹת." מנדל לפין, "חשבון הנפש", עמ' 4

גיזרון

• מילה מקראית . מקבילה אוגריתית: גרנ. ערבית: جُرْن (קרי: גֻּ'רְן)- גורן.
• 2: ”וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה עִם גֹּרֶן ה-אורנה [הָאֲרַוְנָה] הַיְבֻסִי“ (שמואל ב׳ כד, פסוק טז), השוו ל:"גורן - ארינה".

מידע נוסף

• 2: בתקופת המקרא שמש הגורן כרחבה ציבורית גדולה, מקום כינוסים, טכסים, ופולחן ציבורי ששכן לרוב בחלקה התחתון של העיר, בכתבי אוגרית יושב דנאל השופט בתוך אדירי העם בגורן ודן את דין האלמנה והיתום . יש רגליים להנחה שגם הלשון "הושב בגורן" הבאה בתעודות נוזי משמעותה "נתבע לדין".
• 4: בשכבת הלשון המקראית-קלאסית שימש הגורן כמקום הזרייה והדיש בלבד. הוראת הביטוי ממגילת רות (שיש המאחרים את זמן כתיבתה לתקופה הפרסית) ” גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים“ (רות ג, פסוק ב) המתפרשת כ-יבול, שאולה ממציאות מאוחרת המתועדת בלשון חכמים .

פתגמים וביטויים

• בית הגרנות
• גרנה של תורה
• חצי גורן עגולה
• מן הגורן ומן היקב

נגזרות

• הגרין

מילים נרדפות

• ככר (2)
• ולד (3)
• צאצא (3)

ראו גם

• דיש
• זרייה
• אסם
• ממגורה
• אמבר

תרגום

• אנגלית:threshing floor‏‏‏‏
• ספרדית: era‏‏‏‏
• ערבית: غورين‏‏‏‏
• רוסית,מקדונית: гумно‏‏‏‏