תעופה

תְּעוּפָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תעופה
הגייה^*	teufa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ו־ף א
דרך תצורה	משקל תְּקוּלָה
נטיות	ר׳ תְּעוּפוֹת; תְּעוּפַת־, תְּעוּפוֹת־

עברית חדשה טיס, נסיעה באווירון או בכדור פורח.
- ”הנסיונות הרבים לעוף באויר בכדור אשר לו משוט ומניע אשר עשה הממציא הנכבד בגארדפארד, קאניקטעקוטע ועוד במקומות שונים יתנו אותותם אותות כי התעופה על פני הים תצליח בידו לתועלת החכמה ולתועלת העולם.“ ("הלבנון", 1 בנובמבר 1878, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה מָעוֹף, תנועת בעלי כנף באוויר (גם בהשאלה).
- ”בשעה 2 אחר הצהרים עבר צבא של ארבה על ארצנו, תעופת השיירה שארכה היה כשלשת רבעי שעה, היתה ממערבית־דרומית, למזרחית־דרומית.“ (הארבה בארץ ישראל, מאת פנחס גריבסקי, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: תעופה

מדריך טיולים בוויקימסע: תעופה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעופה

השורש ע־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]