קש

יש להוסיף לדף זה את הערך: קֵשׁ.

קַשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קש
הגייה^*	kash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־שׁ־שׁ
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קַשִּׁים, קַשֵׁי־

חבילי קש

לשון המקרא גבעולי עשב יבשים. הנשארים אחרי קציר הדגן.
- ”וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן.“ (שמות ה, פסוק יב)
- ”הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם, לֹא יַצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה...“ (ישעיהו מז, פסוק יד)
- ”הֶעָלֶה נִדָּף תַּעֲרוֹץ; וְאֶת־קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְדֹּף?!“ (איוב יג, פסוק כה)
- ”אֱ‍לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל; כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ.“ (תהלים פג, פסוק יד)
- ”הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ג, משנה ג)
- ”תנו רבנן: תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם“ (בבלי, מסכת פסחים – דף כו, עמוד ב)
- ”קשין מכאן וקשין מכאן וסולם באמצע מהו אמר ליה הרי כף הרגל עולה בהן“ (בבלי, מסכת עירובין – דף עח, עמוד א)
עברית חדשה בהשאלה: בצירופים שונים: מה שאינו אמיתי
עברית חדשה צנור חלול המשמש לשתיה בדרך של מציצה.
- אתה רוצה לשתות עם כוס או עם קש? - עם כושׁ אהה עם קַס (הגשש החיור).

גזרון

המילה משותפת למספר לשונות שמיות, כגון פרסית-תיכונה TBNA, kh /⁠kah,(תבן) ארמית: ܩܫܐ‎ (קַשָּׁא), שנשאלה לערבית כقَشّ (קַשּׁ)

3. על פי הדמיון למבנה גבעול העשב. השוו גם עם הכלי המקראי ”קשותיו ומנקיותיו“ (שמות כה, פסוק כט) ”קשות הנסך“ (במדבר ד, פסוק ז) רש"י שם קסוה בלשון ערבי כלי חלול (משמעות 3).

צירופים

נגזרות

קשית

מילים נרדפות

תרגום

אנגלית: straw‏‏‏‏

מידע נוסף

המילה במובן המקראי כיום משמשת כשם קיבוצי ולא נהוג לרבות לעומת זאת הכלי שנקרא כך היום (3) נחשב לשם עצם רגיל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קש