חציר
חָצִיר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חציר |
הגייה* | chatzir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות |

- צומח עשבוני שנקצר ומשמש כמספוא לבהמות.
- ”וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.“ (מלכים א׳ יח, פסוק ה)
- ”מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן-הָאָרֶץ.“ (תהלים קד, פסוק יד)
- ”גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה-דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׁבוֹת הָרִים.“ (משלי כז, פסוק כה)
- ”עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל-חָצִיר יִיבָשׁ.“ (איוב ח, פסוק יב)
- ”הִנֵּה-נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל.“ (איוב מ, פסוק טו)
- לשון המקרא סוג ירק מאכל לאדם.