| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | שיחת |
| שורש וגזרה | שׁ־ח־ת |
| בניין | פִּעֵל |
- כילה. קלקל עד אבדן. איבד לריק.
- ”וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ יִגְוָע.“ (בראשית ו, פסוק יז)
- ”וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו.“ (בראשית לח, פסוק ט)
- ”וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.“ (שמות כא, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.“ (דברים ט, פסוק יב)
- ”רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.“ (ירמיהו יב, פסוק י)
- ”וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.“ (מלאכי ב, פסוק ח)
- ”מעשה באחד שבא אלי מן הדרום וראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים נמתי לו בני מה ראית לשחת שער זה (ה)נאה“ (תוספתא, מסכת נזיר – פרק ד, הלכה ז)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שחת |
| הגייה* | shakhat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ח־ת |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
ערימת שחת
- לשון חז"ל גבעולי דגן ותבואה שנקצרת בשלב מוקדם ומיועדת למאכל הבהמות.
- ”וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר; וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה א)
- ”תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה לְשַׁחַת אוֹ לַאֲלֻמָּה, וְכֵן בַּאֲגֻדֵּי הַשּׁוּם, וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה י)
- ”אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה; רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ב)
- קצירת התבואה בשלב זה נחשבת להשחתה.
- אוגריתית שחת 𐎌𐎈𐎚 בהוראת שיח,סבך.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שחת |
| הגייה* | shakhat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־ו־ח |
| דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
| נטיות | |
שחת בזנוח.
- בור העשוי למכשול ותקלה.
- המקום אליו מגיעים המתים לאחר מותם.
- (1)+(2) אשורית,ובבלית בהגיית חָשׁתֻ (ḫaštu) בהוראת בור, פתח קבורה,קבר [1] תיבת "חשת" שימשה במסופוטמיה כשם-נרדף ל"עולם הבא".
- מצוי בלשון מצרית בהגיית שָׁחתַא (sḫt) בהוראת אזור-קבורה[דרוש מקור] [2] להלן הירוגליף :
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago: "ḫaštu", page -143
- ↑ 2015,sḫt - page: 1149 . Mark Vygus
