שחת

שִׁחֵת

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיחת
שורש וגזרה	שׁ־ח־ת
בניין	פִּעֵל

1. כילה. קלקל עד אבדן. איבד לריק.

   • ”וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת-הַמַּבּוּל מַיִם עַל-הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר-בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ יִגְוָע.“ (בראשית ו, פסוק יז)
   • ”וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו.“ (בראשית לח, פסוק ט)
   • ”וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ.“ (שמות כא, פסוק כו)
   • ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם סָרוּ מַהֵר מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה.“ (דברים ט, פסוק יב)
   • ”רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.“ (ירמיהו יב, פסוק י)
   • ”וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.“ (מלאכי ב, פסוק ח)
   • ”מעשה באחד שבא אלי מן הדרום וראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים נמתי לו בני מה ראית לשחת שער זה (ה)נאה“ (תוספתא, מסכת נזיר – פרק ד, הלכה ז)

גזרון

• פניקית שחת 𐤔𐤇𐤕 בהוראת - רקבון, קלקול^{[דרוש מקור]}.

מילים נרדפות

• השחית
• איבד
• כילה
• השמיד
• עכר

תרגום

• אנגלית: destroy‏‏‏‏

שַׁחַת א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחת
הגייה*	shakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ח־ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

ערימת שחת

1. לשון חז"ל גבעולי דגן ותבואה שנקצרת בשלב מוקדם ומיועדת למאכל הבהמות.

   • ”וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר; וְהַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ב, משנה א)
   • ”תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה לְשַׁחַת אוֹ לַאֲלֻמָּה, וְכֵן בַּאֲגֻדֵּי הַשּׁוּם, וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים, אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה י)
   • ”אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה; רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ב)

גיזרון

• קצירת התבואה בשלב זה נחשבת להשחתה.
• אוגריתית שחת 𐎌𐎈𐎚 בהוראת שיח,סבך.

צירופים

• מחט בערמת שחת
• קדחת השחת

מילים נרדפות

• חציר
• קש
• תבן

תרגום

• אנגלית: hay‏‏‏‏

ראו גם

• מוץ

שַׁחַת ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שחת
הגייה*	shakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ו־ח
דרך תצורה	משקל קְטֶלֶת
נטיות

שחת בזנוח.

1. בור העשוי למכשול ותקלה.

   • ”טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם“ (תהלים ט, פסוק טז)
   • ”בשחתם נתפש“ (יחזקאל יט, פסוקים ד–ח)

2. המקום אליו מגיעים המתים לאחר מותם.

   • ”לשחת יורדוך“ (יחזקאל כח, פסוק ח)
   • ”מה בצע בדמי ברדתי אל שחת“ (תהלים ל, פסוק י)
   • {{צט/תנ"ך|לשחת יאמר ולרימה

גיזרון

• (1)+(2) אשורית,ובבלית בהגיית חָשׁתֻ (ḫaštu) בהוראת בור, פתח קבורה,קבר תיבת "חשת" שימשה במסופוטמיה כשם-נרדף ל"עולם הבא".
• מצוי בלשון מצרית בהגיית שָׁחתַא (sḫt) בהוראת אזור-קבורה^{[דרוש מקור]} להלן הירוגליף :

צירופים

• באר שחת
• שד משחת

מילים נרדפות

• שְׁאוֹל (2)