- לשון המקרא חשש,פחד.
- ”וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כב, פסוק ג)
- ”כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא...“ (דברים ט, פסוק יט)
- ” אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי - יָבֹא לִי ...“ (איוב ג, פסוק כה)
- ”גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶבכִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב...“ (איוב יט, פסוק כט)
- "עוּף גּוֹזָל, חֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, / טוּס לְאָן שֶׁבָּא לְךָ; / רַק אַל תִּשְׁכַּח, יֵשׁ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, / גּוּר לְךָ..." (עוף גוזל, מאת אריק איינשטיין)
- מקביל לערבית, בהגיית גֲ'אר جَارَ כפועל, בהוראת לדכא ,לעשות רע.
- מצוי בשומרית שאולה לאכדית בהגיית גור (𒄥) בהוראת להסתובב,עקם,להתעקל. למרות שהפסוק דן בדימויים מהתנהגות החיות ,כנראה שהצירוף המקראי "גורֵי-אריות" אינו דן בצאצאי האריה , אלה מתאר את הכפירים היראים מן האריה הבוגר . ככתוב: ”יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת'“ (ירמיהו נא, פסוק לח)
מילים נרדפותעריכה
הפועל "יגור" הוא אחד מחמישה פעלים בודדים ונדירים בעברית הנוטים במשקל "פָעֹל" .
ארבעת הפעלים הנוספים: "יכול", "קטון", "שכול" ו"יקוש" (ללכֹּד, לתפֹּס). כיום היחיד שנותר מדובר בתדירות גבוהה הוא "יכול", היתר נחשבים לספרותיים.
השורש יגר
|
---|
השורש י־ג־ר הוא שורש מורכב ממשקל "פָּעֹל" הניטה בזמני העבר והבינוני לפי גזרת נפ"יו ובזמני העתיד והציווי לפי גזרת נע"ו/י.
נטיות הפעליםעריכה
י־ג־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
יָגֹר
|
יָגוֹר
|
יָגוּר
|
גּוּר
|
-אַיִן-
| נִפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
| הִפְעִיל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
| הֻפְעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| |
|