יגר

יָגֹרעריכה

לשון המקרא חשש,פחד.
- ”וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כב, פסוק ג)
- ”כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא...“ (דברים ט, פסוק יט)
- ” אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי - יָבֹא לִי ...“ (איוב ג, פסוק כה)
- ”גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶבכִּי חֵמָה עֲו‍ֹנוֹת חָרֶב...“ (איוב יט, פסוק כט)
- "עוּף גּוֹזָל, חֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, / טוּס לְאָן שֶׁבָּא לְךָ; / רַק אַל תִּשְׁכַּח, יֵשׁ נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, / גּוּר לְךָ..." (עוף גוזל, מאת אריק איינשטיין)

מקביל לערבית, בהגיית גֲ'אר جَارَ כפועל, בהוראת לדכא ,לעשות רע.
מצוי בשומרית שאולה לאכדית בהגיית גור (𒄥) בהוראת להסתובב,עקם,להתעקל. למרות שהפסוק דן בדימויים מהתנהגות החיות ,כנראה שהצירוף המקראי "גורֵי-אריות" אינו דן בצאצאי האריה , אלה מתאר את הכפירים היראים מן האריה הבוגר . ככתוב: ”יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת'“ (ירמיהו נא, פסוק לח)

הפועל "יגור" הוא אחד מחמישה פעלים בודדים ונדירים בעברית הנוטים במשקל "פָעֹל" .

ארבעת הפעלים הנוספים: "יכול", "קטון", "שכול" ו"יקוש" (ללכֹּד, לתפֹּס). כיום היחיד שנותר מדובר בתדירות גבוהה הוא "יכול", היתר נחשבים לספרותיים.

חינג'ור (שפת עבריינים) ”גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב“ (איוב יט, פסוק כט)), (ג'ור جَوْر)
מגור
מורא
פחד
חרדה
פלצות
חלחלה

השורש י־ג־ר הוא שורש מורכב ממשקל "פָּעֹל" הניטה בזמני העבר והבינוני לפי גזרת נפ"יו ובזמני העתיד והציווי לפי גזרת נע"ו/י.