משלוח מנות
מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משלוח מנות |
הגייה* | mishloakh manot |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ל־ח; מ־י־ן |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | ר׳ מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת |
- מארז ובו מספר מטעמים שמביא האחד לרעהו במתנה, אחת ממצוות חג הפורים.
- ”עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.“ (אסתר ט, פסוק יט)
- ”כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (אסתר ט, פסוק כב)
- בכיתה נערכה הגרלה שקבעה כיצד יחולקו משלוחי המנות.
גיזרון
עריכה- מקור הביטוי בתנ"ך, שם פעולה זה מופיע בפסוקים לעיל באסתר, אך הצירוף פועלי ממנו הוא נובע מופיע בפסוקים הבאים:
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ כִּי-חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל-הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ.
וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.“ (נחמיה ח, פסוקים י – יב)
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ כִּי-חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: משלוח מנות |