מנוי

מָנוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנוי
הגייה*	manuy
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ מְנוּיִים

1. שספרו אותו.

   • ”אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בַמִּדָּה, וְלֹא בַמִּשְׁקָל, וְלֹא בַמִּנְיָן; אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה ז)
   • "היה מונה וקפץ מן המנויין לשאין מנויין אם מכירו פטור והן חייבין ואם לאו הרי כולן פטורין" (תוספתא בכורות פ"ז הל"יב)
   • המתנות שהזמנתי במשלוח למחר מנויות.

2. מי שחתום על קבלת שרות מסויים.

   • אני מנוי של העיתון "דבר".

גיזרון

• פעול מן הפועל מָנָה.

צירופים

• מנוי וגמור (1)
• כרטיס מָנוּי (2)

מילים נרדפות

• סָפוּר (1)

תרגום משמעות 1

• אנגלית: counted‏, enumerated‏, numbered

תרגום משמעות 2

• אנגלית: subscriber‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מנוי

• מינוי ומנוי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 25 ביולי 2010

השורש מנה א
השורש מ־נ־ה הוא שורש מגזרת נחי ל"ה. נטיות הפעלים מ־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל מָנָה מוֹנֶה יִמְנֶה מְנֵה לִמְנוֹת נִפְעַל נִמְנָה נִמְנֶה יִמָּנֶה הִמָּנֵה לְהִמָּנוֹת הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל

מִנּוּי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מינוי
הגייה*	minuy
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־נ־י/ה
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ מִנּוּיִים

1. מתן תפקיד כלשהו.

   • שר הפנים החליט אתמול על מינוי מנכ"ל חדש.

2. הסכם לקבלת שרות מסויים.

   • אני בעל מינוי לעיתון "דבר".

גיזרון

• שם הפעולה לפועל מִנָּה שבלשון חז"ל ”ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף מט, עמוד ב) נמנה לשון מזדמן. נמצאת במקרא ”וַיְמַן ה' דָּג גָדוֹל“ (יונה ב, פסוק א)

צירופים

• מינוי אישי (1)
• סבב מינויים (1)

מילים נרדפות

• זמון
• משימה (לשון חז"ל, המשמעות במקור)

תרגום

• אנגלית: subscription‏‏‏‏ (2)
• ערבית: تَعْيِين‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• התמנה