בדיל
בְּדִיל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בדיל |
הגייה* | bdil |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ד־ל |
דרך תצורה | משקל קְטִיל |
נטיות |
- לשון המקרא יסוד כימי מתכתי המסומל כ־Sn ומספרו האטומי 50.
- ”אַךְ אֶת־הַזָּהָב וְאֶת־הַכָּסֶף; אֶת־הַנְּחֹשֶׁת אֶת־הַבַּרְזֶל, אֶת־הַבְּדִיל וְאֶת־הָעֹפָרֶת.“ (במדבר לא, פסוק כב)
- ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל־בְּדִילָיִךְ.“ (ישעיהו א, פסוק כה)
- ”בֶּן־אָדָם, הָיוּ־לִי בֵית־יִשְׂרָאֵל לְסִיג; כֻּלָּם נְחֹשֶׁת וּבְדִיל, וּבַרְזֶל וְעוֹפֶרֶת – בְּתוֹךְ כּוּר סִגִים, כֶּסֶף הָיוּ.“ (יחזקאל כב, פסוק יח)
- { ”כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל; שִׁבְעָה־אֵלֶּה עֵינֵי יהוה, הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ.“ (זכריה ד, פסוק י)
גזרון
עריכה- ייתכן שבתחילה, המלה "בדיל" לא כוונה למתכת מסוימת, אלא ציין את הפסולת הנפרשת (או הנבדלת) מההיתוך, ובמשך הזמן התייחדה המילה למתכת המסוימת כפי שהיא מוכרת כיום. נראה שגם לאחר שהתייחד השם "בדיל" למתכת המסוימת, לא תמיד הקפידו להבדיל בינו ובין העופרת, כפי שלא הבדילו תמיד בלטינית בין nigrum לבין plumbum.[1]
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: stagno
- אנגלית: tin
- ארמית: אָנְכָא
- גרמנית: Zinn
- יוונית: κασσίτερος (תעתיק: kassíteros)
- לטינית: stannum
- נורווגית: tinn
- ספרדית: estaño
- ערבית: قصدير (תעתיק: קַצְדִיר)
- פורטוגלית: estanho
- צרפתית: étain
- רוסית: олово (תעתיק: ólovo)
- станнум (תעתיק: stánnum)
- שוודית: tenn
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: בדיל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בדיל |
הערות שוליים
עריכה- ↑ חיים ביינארט, ערך "בדיל", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ב' (ב'–זתר), מוסד ביאליק, 1954, עמ' 34