התיז
הִתִּיז
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התיז |
| שורש וגזרה | נ־ת־ז, גזרת חפ"נ |
| בניין | הִפְעִיל |
- הִשְׁלִיךְ לַמֶּרְחָקִּים, עפ"ר נוֹזֵל.
- ”סֹבִּי, סֹבִּי, מַמְטֵרָה, / לְפַזֵּר פְּנִינֵי אוֹרָהּ, / סֹבִּי וְהַתִּיזִי מַיִם!“ (הוֹרָה מַמְטֵרָה, מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”...וסרקה בסכין פגומה, כשהיא מתזת קשקשים נוצצים, את עור בשרו של דג שמן ומפרפר, המוכן לקלחת הנחשת שבצדו.“ (החצוצרה נתביישה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "...עֵינַיִם מַתִּיזוֹת אֵשׁ-קֶצֶף..." "אספרתקוס", תרגם: זאב ז'בוטינסקי
- לשון חז"ל הָגָה הֶגֶה בְּהַדְגָּשָׁה בְּרוּרָה.
- ”ר' לוי ר' אבדיא דחיפה בשם ר' לוי בר סיסי צריך להתיז 'למען תזכרו'“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף טז, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- 2. גזירת פועל מההברה הראשונה במילה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה(1)
ראו גם
עריכה| השורש נתז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|