הזה
הִזָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזה |
| שורש וגזרה | נ־ז־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא התיז נוזל על גבי משטח או עצם, בדר"כ כחלק מפולחן.
מקור
עריכה- מקור הפועל במקרא.
תרגום
עריכהראו גם
עריכההֻזָּה (הסביל)
| השורש נזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הָזָה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזה |
| שורש וגזרה | ה־ז־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- ראה חזיונות שווא. לא הכיר במציאות.
- ”צֹפָו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם.“ (ישעיהו נו, פסוק י)
- "אני שוכב לי על הגב / חושב, חולם, הוזה; / והחיים יפים, יפים – / ממש כמו מחזה." (אני שוכב לי על הגב, מאת יענקלה רוטבליט)
- "ראיתי שאני מתדרדר למשבר / התחלתי הוזה" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל; אולם הפרשנות המסורתית: ישן, נם וכך גם בתרגום יונתן[1].
- מקבילה בערבית هَذَى (הַדַ'א) באותה משמעות כבעברית החדשה.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: hallucinate, delude
- ערבית: هذى (תעתיק: הַדַ'א)
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 62
| השורש הזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|