חָלַם אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלם
שורש וגזרה ח־ל־ם א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה במצב חלום. דמיין מציאות פרטית בעת שינה.
    • ”וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר“ (בראשית מא, פסוק א)
    • ”וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי (בראשית לז, פסוק ו)
  2. רצה מאוד, למימוש החלום בעתיד.

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא.
  • הפועל קיים בצורות דומות בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎈𐎍𐎎 (חלם), סורית וארמית: ܚܵܠܸܡ חָלִם, ערבית: حَلَمَ (חַלַמַ), געז: ሐለመ (חלם).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: dream‏‏‏‏

חָלַם בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלם
שורש וגזרה ח־ל־ם ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא נעשה חזק, בריא.

גיזרוןעריכה

  • מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא במשמעות זו פעם נוספת בבנין הפעיל, ראו החלים. שד"ל (ישעיה לח,טז) קישר זאת לשורש ע־ל־ם (עֶלֶם) וא־ל־ם ב (אלים).
  • השורש ח־ל־ם בהוראת: חזק, בריא, קיים בשפות שמיות נוספות, ביניהם סורית: ܚܵܠܹܡ (חָלִם) - התרפא, התאושש, חזר לכחו הראשון. וכן בארמית: חָלִים. ככל הנראה קשור גם לערבית: حَلَمَ (חַלַמַ) - הגיע לבשלות מינית.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

תרגוםעריכה

חֶלֶםעריכה

  1. עיר בפולין נהגית חֶלְמָא (Холм), שבספרות ההשכלה משום מה שמשו תושביה כדוגמה לטפשים.
  2. בהשאלה כינוי לטיפשות.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • התעתיק חלם בחי"ת אינו תואם את כללי התעתיק העדכניים (2011) של האקדמיה ללשון העברית. אולם נקבע כי "שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית אפשר לכתוב אותם כמנהגם".

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חלם
  ערך בוויקיפדיה: חכמי חלם