עלם
עֶלֶם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלם |
| הגייה* | elem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | עֶלֶם־; נ׳ עַלְמָה, עַלְמַת־; ר׳ עֲלָמִים; נ"ר עֲלָמוֹת |
- בחור, צָעִיר בַּיָּמִים.
- ”וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה“ (שמואל א׳ כ, פסוק כב)
- "גם בלילה, גם ביום / היא חולמת לה חלום / חלומה הוא עלם חן / רק להתחתן" (אם אתה צעיר בלב, מאת יהודה אופן)
גיזרון
עריכה- בשל פשרה המתעתע, ובשל הצורך בהימנעות מקשירת תארים של 'אל' כלפי אלילות כנענית התחבטו מעתיקי המקרא הקדומים כיצד להעתיק ולנקד את התיבה המיקראית שלבסוף נקראה בצורה: ”עַל-מוּת“ (תהלים מח, פסוק טו) [1] ונראה שמתייחסת היא בהוראתה לדור האחרון בו כולם יהפכו לצעירים. (𐤀𐤊)
- השורש (עלמ ġlm) קיים בשפות שמיות נוספות: באוגריתית בהוראת: ילד, עבד. וכן בבפיניקית ואבלאית.[2] המושג מסמל גם נעורים, בשלות מינית ואת המוכנות לזיווג.
- יש המקשרים לשורש ח־ל־ם ב בהוראת: חוזק.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהעָלַם (גם: עָלְמָא)
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלם, עלמא |
| הגייה* | alam, alma |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ עָלְמִין, עָלְמַיָּא, עָלְמֵי־ |
- [ארמית] עוֹלָם.
- ”אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין; מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר“ (דניאל ג, פסוק לג)
- ”וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא“ (דניאל ז, פסוק יח)
- "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ." (קדיש)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה בארמית של מקרא. כיום משמשת בעיקר בקריאת "קַדִּישׁ".