מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא במשמעות זו פעם נוספת בבנין קל, ראו חָלַם. שד"ל (ישעיה שם) קישר זאת לשורש ע־ל־ם (עֶלֶם) וא־ל־ם ב (אלים).
השורש ח־ל־ם בהוראת: חזק, בריא, קיים בשפות שמיות נוספות, ביניהם סורית: ܚܵܠܹܡ (חָלִם) - התרפא, התאושש, חזר לכחו הראשון. וכן בארמית: חָלִים. ככל הנראה קשור גם לערבית: حَلَمَ (חַלַמַ) - הגיע לבשלות מינית.
כל הפרשנים פירשו בהוראת חוזק, מלבד מלבי"ם שפירש בהוראת חֲלוֹם: "נדמה כאילו החלמתני והחייתני, ר״ל הכל נדמה לי עתה כחלום, כאילו חלם לי שנמשלתי עם יורדי בור, וה׳ החיה אותי בתחיה".
