הֶחְלִים

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא החלים
שורש וגזרה ח־ל־ם ב
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא נעשה שוב בריא, שחזרו לו כוחותיו.
    • ”אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי, וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי.“ (ישעיהו לח, פסוק טז)
    • "לֹא צִוָּה אֱנוֹשׁ לַחֲטֹא, וְלֹא הֶחֱלִים אַנְשֵׁי כָזָב." (בן סירא טו)

גיזרון

עריכה
  • מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא במשמעות זו פעם נוספת בבנין קל, ראו חָלַם. שד"ל (ישעיה שם) קישר זאת לשורש ע־ל־ם (עֶלֶם) וא־ל־ם ב (אלים).
  • השורש ח־ל־ם בהוראת: חזק, בריא, קיים בשפות שמיות נוספות, ביניהם סורית: ܚܵܠܹܡ (חָלִם) - התרפא, התאושש, חזר לכחו הראשון. וכן בארמית: חָלִים. ככל הנראה קשור גם לערבית: حَلَمَ (חַלַמַ) - הגיע לבשלות מינית.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • כל הפרשנים פירשו בהוראת חוזק, מלבד מלבי"ם שפירש בהוראת חֲלוֹם: "נדמה כאילו החלמתני והחייתני, ר״ל הכל נדמה לי עתה כחלום, כאילו חלם לי שנמשלתי עם יורדי בור, וה׳ החיה אותי בתחיה".

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה

תרגום

עריכה