אַלִּיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלים
הגייה* alim
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־ל־ם ב
דרך תצורה משקל קַטִּיל
נטיות ר׳ אַלִּימִים; נ׳ אַלִּימָה, נ"ר אַלִּימוֹת
  1. לשון חז"ל מי שמשתמש בכוח כלפי אחרים כדי לפגוע, להפחיד או להרוס. שתוקף בחוזקה. פעולה תקיפה וחזקה.
    • "ולעזר על ידו היה שמחה "שגעון", אחי רחל-לאה, בחור אלים ופראי, שצחוקו היה מין רעם ושִניו הגדולות והירוקות היו מתגלות לפתע ועיניו היו ממצמצות בתמהון" אל המטרה, י"ח ברנר
    • עקב חשש להפגנות אלימות, תגברה המשטרה את כוחותיה.

גיזרוןעריכה

  • אולי מן "אלם" במושג הקשירה, שהשתמשו בו הלשונות השמיות למושג הכח. מארמית: אֲלֵם, היה תקיף וחזק: תקיף ואלים (תר' דהי"א כב יג). ואלימו ית רחבעם (שם יא יז), חזקו אותו. [1]
  • כתואר הנושא את הקונוטציה השלילית בצירוף "גברא אלימא" -איש אלים.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אלימות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלימות

הערות שולייםעריכה

  1. הערך "אלם", מילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן-יהודה