ערג
עָרַג
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ערג |
| שורש וגזרה | ע־ר־ג, גזרת השלמים, פ"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נִכְסַף, הִתְאַוָּה לִדְבַר מָה.
- "הַיּוֹם לְךָ תַעְרֹג נַפְשִׁי וַיִּיטַב לָךְ/ שִׁירִי וְכָל עוֹד יֵשׁ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי" ("רְשִׁיּוֹת", רבי יהודה הלוי)
- "בְּלַחַן הָאוֹר וּבְרֶטֶט הַיֹּפִי / אֵלַיִךְ עָרַגְנוּ, כִּנּוֹר הַגַּלִּים/ כְּשֶׁשִּׁיר דַּיָּגִים מְרַצֵּד לֵילוֹתַיִךְ / נִגּוּן חֲלוּצִים מִסְּבִיבֵךְ מִשְׁתַּפֵּךְ" (כינרת, אביב ברזילי)
- לשון המקרא הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹל הָאַיָּל.[1]
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים“ (תהילים פרק מ"ב, פסוק ב')
- "כאילת תערוג לא נאמר וכאיל יערוג לא נאמר אלא כאיל תערוג דבר הכתוב בזכר" (רש"י על תהלים מב)
- לשון המקרא בהשאלה: קָרָא מִתּוֹךְ תַּחֲנוּנִים.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”גַּם-בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ: כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר“ (יואל פרק א', פסוק כ')
פרשנים מפרשים
עריכה- בפסוק הבא קיים קושי מבחינה דקדוקית: האייל מיוחס בלשון נקבה: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים“ (תהילים פרק מ"ב, פסוק ב'), רש"י מפרש לשון זו כיוון שהאיילה עורגת יותר מן הזכר (כאשר היא קרובה ללדת היא עורגת מפאת כאבי לידתה), ולכן דובר עליו כאילו היה איילה ולא אייל: "והקב"ה מרחם עליה והתהום מעלה לה מים. כאיל תערוג. כאילת תערוג לא נאמר וכאיל יערוג לא נאמר אלא כאיל תערוג דבר הכתוב בזכר ובנקיב' הזכר עורג על עסק המי' כמו שפרשנו, הנקיבה כשהיא כורעת לילד והי' צועקת הקב"ה מרחם עליה" (פירושי רש"י).
מילים נרדפות
עריכהלמשמעות (1)-
למשמעות (2)-
ניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ מי שפירשו משמעות זו היו הרד"ק, רש"י ומצודת ציון, כשהסתמכו על הפסוק המקראי:שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להוריד את כל סימני ' או " מתוך הפרמטרים. ”כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם“ (תהילים פרק מ"ב, פסוק ב'). וכך פירשו: רש"י: "לשון ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות" ; רד"ק: "ולשון עריגה נופל על האיל כמו לשון געייה בשור" ; מצודת ציון: "תערוג–האיל, וכמו נהם לארי ושוקק לדוב והדומים" .
| השורש ערג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|