ערגון
עֵרָגוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עירגון |
| הגייה* | ׳eragon |
| חלק דיבר | שם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ג |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ עֶרגוֹנוֹת; עֶרגוֹן־, ר׳ עֶרְגוֹנוֹת־ |
- עברית חדשה [מליצה] תחושה של כמיהה, כיסופים, געגועים אל משהו שאינו בטווח השגה.
- בימים עברו, עת חי בנכר, היו ימים אלה של חגי תשרי מעירים בו עירגון אל ארץ ישראל.
- "זרעי קיץ נישאים ברוח, / מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות / - זרעי קיץ באים בנחיריים / ורומזים איזה קיץ הולך להיות" (זרעי קיץ, מאת מאיר אריאל)
גיזרון
עריכה- צורה חדשה וגבוהה יחסית שהשימוש בה נדיר.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- מחידושי ביאליק, האקדמיה ללשון העברית
| השורש ערג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|