| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
געגוע
|
| הגייה* |
ga'agu'a
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג־ע־ג־ע ב
|
| דרך תצורה |
משקל קַטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ גַּעְגּוּעִים
|
- (יש לשכתב פירוש זה): העלאת זכרונות על מישהו או משהו (אדם, בעל חיים, צעצוע או מקום) אהוד והרצון להיות בקרבתו באותו רגע. המילה משמשת לרוב בצורת הרבים.
- ”בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו“ (בבלי, מסכת שבת – דף סו, עמוד ב)
- "לא נותר דבר מלבד הגעגוע / הזמן עובר לאט לאט: שעה, שבוע" (הייתי בגן עדן, מאת אהוד מנור)
- יהודי הגולה של לפני מלחמת העולם השנייה חשו געגועים לארץ ישראל, אף על פי שכף רגל רובם כלל לא דרכה בה.
- לשון חז"ל, כנראה הכפלה משורש געה[דרוש מקור] במובן של השמעת קריאות צער.
ערך בוויקיפדיה: געגוע