| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צפייה
|
| הגייה* |
tsfiya
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
צ־פ־י/ה א
|
| דרך תצורה |
משקל קְטִילָה
|
| נטיות |
ר׳ צְפִיּוֹת, צְפִיַּת־, ר׳ צְפִיּוֹת־
|
- ראייה מרוכזת ומכוונת במשך זמן־מה לשם לימוד או הנאה.
- ”והוא, בעלי, הקשוח, נוח וטוב לו במצב הזה, באפס־מעשה, בצפייה עקרה“ (אהבתה העצמית של גברת רינג, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
- ”מגדיר הוא את 'האני הלאומי' על דרך 'האני הפרטי' של כל נפש־אדם, שמרכיביו הם זכרון־העבר, החוויות והפעולות של ההווה, והצפייה (צ' שוואית) לעתיד“ (שבכתב ושבלב – הלכה ואגדה, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין זמן הצפייה בטלוויזיה לאורך עשר שנים עם מהירות הליכה וכוח לחיצת כף היד "זמן צפייה בטלוויזיה ויכולת גופנית", מתוך אתר המכללה האקדמית בווינגייט
- שם־הפעולה של הפועל צָפָה.
מילים נרדפות
עריכה
קישורים חיצוניים
עריכה
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ציפייה
|
| הגייה* |
tsipiya
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
צ־פ־י/ה א
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּלָה
|
| נטיות |
ר׳ צִפִּיּוֹת, צִפִּיַּת־, ר׳ צִפִּיּוֹת־
|
- לשון המקרא המתנה או תקווה להתרחשות מסוימת.
- ”עודינה [עוֹדֵינוּ] תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל; בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.“ (איכה ד, פסוק יז)
- ”בלבו של ההלך ציפייה פתאומית גדולה, גדולה, גדולה. הוא מצפה, הוא מחכה. עוד רגע ונבקעו השמיים ונולד איזה דבר גדול, גדול, גדול“ (מסביב לנקודה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- אנחנו משחקים באולם חדש וחדיש, ובאמת יש ציפייה בנבחרת לקהל גדול רענן וייס, "נבחרת הנשים חוזרת הביתה: "חייבים ניצחון"". ynet, 24.11.15
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- שם פעולה מן צִפָּה (א) במקור מדובר באותו השורש של הבטה והסתכלות.
מילים נרדפות
עריכה
- בעבר המילה "ציפייה" שימשה גם במשמעות "כלי מיטה" מן ציפה ב (בדומה לציפה ולציפית כיום). הנה למשל שתי דוגמאות מעיתונות שנות הארבעים והחמישים:
- כל אחד מקבל ציפייה ומזרון - יש מחסור רב בקש ורבים ישנים על קרשים קשים "יריות במחנה קפריסין", עיתון הצופה מתאריך 21/4/1947, עמ' 2
- ציורו הראשון נעשה בשנת 1948. אשתו היתה ה"מודל" שלו, וּכְבָד שימשה לו... ציפיה "הגנראל איזנהאור בנעלי בית", עיתון מעריב מתאריך 25/12/1951, עמ' 3
- יצחק אבינרי התנגד לשימוש זה במילה "ציפייה". הוא כתב: "אם כן, מוטב לקרוא לציפה קטנה לא ציפייה אלא ציפית, וברבים - כנהוג עד כה - ציפיות. לו זכינו כי אז החיינו את השם המקראי צָפִית, במשקל חזית (ישעיהו כא ה). עכשו שלא זכינו - עלינו לומר לפחות צפית [...] ולא לטשטש תחומים בין צפית לצפיה". [1]
↑ "יד הלשון" ליצחק אבינרי בערך "צִפָּה, צִפִּיָּה וְצִפִּית", עמ' 488.
ערך בוויקיפדיה: צפיית בינג'