שאב

שָׁאַב

לשון המקרא העלה ומשך (עפ"ר נוזל).
- ”וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב, וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.“ (בראשית כד, פסוק כ)
- ”וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.“ (ישעיהו יב, פסוק ג)
יצר כוח (עפ"ר וואקום, או כוח שדה מגנטי) ומשך אליו.
בהשאלה:
- הסופר שאב את ההשראה לכתיבת הספר מאירוע החטיפה.