הוכחה

הוֹכָחָה

נימוק נכונותה של טענה בהתבסס על טענות נכונות אחרות והסקה הגיונית.
- ”האם היא, גניה, לא היתה נוהגת כך במקומם? ורגישוּת מופרזת ובלתי־רציונאלית זאת, האינה הוכחה חותכת נוספת למצבה המעורער?“ (בית החולות, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)
- ”אך עוד יותר חשוב שהוא – משורר לאומי לפי ערכו האוֹבּיקטיבי. הוא נתן גם לעמו, גם לעולם כולו, הוכחה ברורה ומוצקת כי הנפש האוקראינית חוננה בכשרון יצירה תרבותית עצמאית המתנשאת לספירות גבוהות ועליונות.“ (לקח יובלו של שבצ'נקו, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
[לוגיקה, מתמטיקה] סדרה סופית של פסוקים שכל אחד מהם הוא אקסיומה או נובע מפסוק קודם לפי כללי היסק מוגדרים.

ערך בוויקיפדיה: הוכחה

ערך בוויקיפדיה: הוכחה (לוגיקה מתמטית)

השורש ו־כ־ח הוא שורש מגזרת נפ"יו.

הבניינים פיעל והתפעל הם עדות לכך שבמקור השורש הוא עם ו' ולא עם י'.
בבניינים התפעל ופיעל על כל זמניהם, וכן בבניין הפעיל בזמן הציווי, עה"פ יכולה להינקד בצירה ואחריו פתח גנובה או בפתח, דהיינו; אֶתְוַכֵּחַ אוֹ אֶתְוַכַּח, מְוַכֵּחַ אוֹ מְוַכַּח, הוֹכֵחַ אוֹ הוֹכַח וכו'...