פרך

פָּרַךְ

שבר את השלם לחתיכות.
- "הממל - הרכב העליונה שבה מפרכים הזיתים" (ברטנרא בבא בתרא)
לשון חז"ל הקשה על דברי האחר ובטלם.

לרוב הדיעות שורש מקראי.פרך. המשמעיות המתפתחות בדומה למילה סָתַר. מצוי בחז"ל בהטיות ארמיות פרכינן פירכא

לשון המקרא קושי רב, מעמסה גופנית, עבודה קשה המשברת את הגוף.
- ”וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ“ (שמות א, פסוק יג)
- ”לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ[...]כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ“ (ויקרא כה, פסוקים מו–נג).
- ”אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ“ (יחזקאל לד, פסוק ד).

אכדית: paraqu, לחץ; ארמית: פּרַךְ; מצרית קדומה: באכ, בארכ; ערבית: פֲרִכֲּ, فَرِقَ, לפחד, לחשוש.^[1]

{{s:שמות א יג#קטע:רש"י על שמות א יג|רש"י על שמות א יג}} "בפרך" - בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו.