מצא חן בעיני

מָצָא חֵן בְּעֵינֵי עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מצא חן בעיני
שורש וגזרה מ־צ־א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עורר תחושת חיבה, אהדה, שביעות רצון, רגש חיובי; עָרַב.
  • ”וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'“ (בראשית ו, פסוק ח)
  • הרעיון מוצא חן בעיני (דוגמא לשימוש שגור מלשון היומיום).

גיזרון עריכה

  • מקור הביטוי במקרא והוא מופיע בו למעלה מ-40 פעם [1], אך משמעותו הקדומה של הביטוי אינה ברורה. יש המפרשים אותו כרגש חיובי כללי שמוצא אדם אצל זולתו, ויש המקשרים אותו באופן יחידני לרגש החמלה (מלשון חנ"ן, כבהופעת חן חסד ורחמים בתפילת העמידה היהודית), ומפרשים אותו כהכרת אדם בחמלת הזולת כלפיו.[2]
  • הביטוי התקבע כביטוי חיבה, שביעות רצון, התפעלות וכד' כלפי דבר מה, מחפץ, דרך רעיון, תכונה ועד אדם; לחילופין הוא משמש לביטוי רצון, חשק, בדבר מה או מישהו, על לשון 'אותו אני רוצה', או 'את זה אני רוצה'.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. מצא חן ונשא חן, מאמר בנושא באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. כך למשל, בתרגום אונקולוס


השורש מצא

השורש מ-צ-א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

מ-צ-א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָצָא מוֹצֵא

(ב׳ פעוּל: מָצוּי)

יִמְצָא מְצָא לִמְצֹא
נִפְעַל נִמְצָא נִמְצָא יִמָּצֵא הִמָּצֵא לְהִמָּצֵא
הִפְעִיל הִמְצִיא מַמְצִיא יַמְצִיא הַמְצֵא לְהַמְצִיא
הֻפְעַל הֻמְצָא מֻמְצָא יֻמְצָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַצֵּא מִתְמַצֵּא יִתְמַצֵּא הִתְמַצֵּא לְהִתְמַצֵּא