סָלַד

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סלד
שורש וגזרה ס־ל־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל נרתע לאחוריו, (בדר"כ תנועה אינסטקטיבית מחמת דבר מפריע).
  2. בהשאלה: חש תחושת רתיעה מדבר שאינו לרוחו.
    • ”מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לע"ל“ (בראשית רבה, פרשה וירא, סימן נא)
    • לא מצאתי שם עבודה כי סלדתי מקשר עם האוכלוסיה המקומית.
    • נפשי סולדת מהתעסקות בפוליטיקה

גיזרון

עריכה
  • פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא: ”וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה“ (איוב ו, פסוק י). (סִלֵּד) לדעה אחרת (מלבי"ם מצודות) השורש עניין חימום וכויה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

סֶלֶד

עריכה
  1. שם אדם במקרא
    • וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים|דבה"י|ב|ל}}