סלד
סָלַד
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סלד |
שורש וגזרה | ס־ל־ד |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל נרתע לאחוריו, (בדר"כ תנועה אינסטקטיבית מחמת דבר מפריע).
- ”שהיד סולדת בו“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב)
- ”כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפין והצפחת בש"א אף המקפה של גריסין ושל פול מפני שהיא סולדת לאחריה“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ה, משנה ט)
- בהשאלה: חש תחושת רתיעה מדבר שאינו לרוחו.
- ”מפני מה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שהיא נידונת בה לע"ל“ (בראשית רבה, פרשה וירא, סימן נא)
- לא מצאתי שם עבודה כי סלדתי מקשר עם האוכלוסיה המקומית.
- נפשי סולדת מהתעסקות בפוליטיקה
גיזרון
עריכה- פועל משורש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא: ”וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה“ (איוב ו, פסוק י). (סִלֵּד) לדעה אחרת (מלבי"ם מצודות) השורש עניין חימום וכויה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהסֶלֶד
עריכה- שם אדם במקרא
- וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים|דבה"י|ב|ל}}